איוב 24
| מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו | 1 |
Hvorfor har ej den Almægtige opsparet Tider, hvi faar de, som kender ham, ikke hans Dage at se?
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו | 2 |
De onde flytter Markskel, ranede Hjorde har de paa Græs.
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה | 3 |
faderløses Æsel fører de bort, tager Enkens Okse som Borgen:
| יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ | 4 |
de trænger de fattige af Vejen. Landets arme maa alle skjule sig.
| הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים | 5 |
Som vilde Æsler i Ørkenen gaar de ud til deres Gerning søgende efter Næring; Steppen er Brød for Børnene.
| בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו | 6 |
De høster paa Marken om Natten, i Rigmandens Vingaard sanker de efter.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה | 7 |
Om Natten ligger de nøgne, uden Klæder, uden Tæppe i Kulden.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור | 8 |
De vædes af Bjergenes Regnskyl, klamrer sig af Mangel paa Ly til Klippen.
| יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו | 9 |
— Man river den faderløse fra Brystet, tager den armes Barn som Borgen. —
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר | 10 |
Nøgne vandrer de, uden Klæder, sultne bærer de Neg;
| בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו | 11 |
mellem Murene presser de Olie, de træder Persen og tørster.
| מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה | 12 |
De drives fra By og Hus, og Børnenes Hunger skriger. Men Gud, han ænser ej vrangt.
| המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו | 13 |
Andre hører til Lysets Fjender, de kender ikke hans Veje og holder sig ej paa hans Stier:
| לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב | 14 |
Før det lysner, staar Morderen op, han myrder arm og fattig; om Natten sniger Tyven sig om;
| ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים | 15 |
Horkarlens Øje lurer paa Skumring, han tænker: »Intet Øje kan se mig!« og skjuler sit Ansigt under en Maske.
| חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור | 16 |
I Mørke bryder de ind i Huse, de lukker sig inde om Dagen, thi ingen af dem vil vide af Lys.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות | 17 |
For dem er Mørket Morgen, thi de er kendt med Mørkets Rædsler.
| קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים | 18 |
Over Vandfladen jages han hen, hans Arvelod i Landet forbandes, han færdes ikke paa Vejen til Vingaarden.
| ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585) | 19 |
Som Tørke og Hede tager Snevand, saa Dødsriget dem, der har syndet. (Sheol h7585)
| ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה | 20 |
Han er glemt paa sin Hjemstavns Torv, hans Storhed kommes ej mer i Hu, Uretten knækkes som Træet.
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב | 21 |
Han var ond mod den golde, der ikke fødte, mod Enken gjorde han ikke vel;
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין | 22 |
dem, det gik skævt, rev han bort i sin Vælde. Han staar op og er ikke tryg paa sit Liv,
| יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם | 23 |
han styrtes uden Haab og Støtte, og paa hans Veje er idel Nød.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו | 24 |
Hans Storhed er stakket, saa er han ej mer, han bøjes og skrumper ind som Melde og skæres af som Aksenes Top.
| ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי | 25 |
Og hvis ikke — hvo gør mig til Løgner, hvo gør mine Ord til intet?
