איוב 24
| מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו | 1 |
Hvorfor ere Tider ikke gemte af den Almægtige? og hvorfor se de, som kender ham, ikke hans Dage?
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו | 2 |
Man forrykker Markskel, man røver Hjorder og vogter dem;
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה | 3 |
man driver de faderløses Asen bort, man tager en Enkes Okse til Pant;
| יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ | 4 |
man trænger de fattige ud af Vejen, de elendige i Landet maa skjule sig til Hobe.
| הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים | 5 |
Se, som Vildæsler i Ørken gaa de ud til deres Gerning, de staa aarle op efter Føde! Ørkenen giver dem Brød til Børnene.
| בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו | 6 |
De høste den ugudeliges Blandingssæd, og de holde Efterhøst i hans Vingaard.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה | 7 |
Nøgne ligge de om Natten, uden Klæder, og uden Dække i Kulden.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור | 8 |
De blive vaade af Bjergenes Vandskyl, og fordi de ingen Tilflugt have, favne de Klippen.
| יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו | 9 |
Man river den faderløse fra Moders Bryst, og af den elendige tager man Pant.
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר | 10 |
Nøgne gaa de uden Klæder, og hungrende bære de Neg.
| בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו | 11 |
De udperse Olie inden for hines Mure, de træde Vinperserne og tørste derved.
| מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה | 12 |
Fra Staden sukke Folk, og de gennemboredes Sjæle skrige; dog agter Gud ikke paa det urimelige deri.
| המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו | 13 |
Der er dem, som hade Lyset, de kende ikke dets Veje, og de blive ikke paa dets Stier.
| לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב | 14 |
Morderen staar op, naar det dages, slaar den elendige og fattige ihjel; og om Natten er han som Tyven.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים | 15 |
Og Horkarlens Øjne vare paa Tusmørket, og han siger: Intet Øje skal skue mig; og han lægger et Dække over sit Ansigt.
| חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור | 16 |
I Mørket brydes ind i Husene, om Dagen lukke de sig inde; de kende ikke Lyset
| כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות | 17 |
Thi for dem alle er Dødsskygge Morgen; thi de ere bekendte med Dødsskyggens Rædsler.
| קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים | 18 |
Let farer en saadan bort paa Vandet, deres Arvelod er forbandet i Landet; han vender sig ikke til Vingaardenes Vej.
| ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585) | 19 |
Tørhed, ja Hede borttager Snevand: Dødsriget dem, som have syndet. (Sheol h7585)
| ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה | 20 |
Moders Liv glemmer ham, han smager Ormene vel; han ihukommes ikke ydermere, og Uretfærdigheden sønderbrydes som et Træ;
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב | 21 |
han, der udpinte den ufrugtbare, som ikke fødte, og ikke vilde gøre en Enke godt.
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין | 22 |
Dog Gud opholder de mægtige længe med sin Magt; de rejse sig, naar de ikke mere tro paa deres Liv.
| יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם | 23 |
Han giver dem Tryghed, og de forlade sig fast derpaa; og hans Øjne ere over deres Veje.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו | 24 |
De ere ophøjede; om en liden Stund findes ingen af dem, og de synke hen, de indsamles som alle andre, og de afhugges som Toppen paa et Aks.
| ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי | 25 |
Og hvis det ikke er saa, hvo kan da straffe mig for Løgn og gøre min Tale til intet?
