איוב 23
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Respondens autem Iob, ait:
| גם-היום מרי שחי ידי כבדה על-אנחתי | 2 |
Nunc quoque in amaritudine est sermo meus, et manus plagae meae aggravata est super gemitum meum.
| מי-יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד-תכונתו | 3 |
Quis mihi tribuat ut cognoscam et inveniam illum, et veniam usque ad solium eius?
| אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות | 4 |
Ponam coram eo iudicium, et os meum replebo increpationibus.
| אדעה מלים יענני ואבינה מה-יאמר לי | 5 |
Ut sciam verba, quae mihi respondeat, et intelligam quid loquatur mihi.
| הברב-כח יריב עמדי לא אך-הוא ישם בי | 6 |
Nolo multa fortitudine contendat mecum, nec magnitudinis suae mole me premat.
| שם--ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי | 7 |
Proponat aequitatem contra me, et perveniet ad victoriam iudicium meum.
| הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא-אבין לו | 8 |
Si ad Orientem iero, non apparet: si ad Occidentem, non intelligam eum.
| שמאול בעשתו ולא-אחז יעטף ימין ולא אראה | 9 |
Si ad sinistram, quid agam? non apprehendam eum: si me vertam ad dexteram, non videbo illum.
| כי-ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא | 10 |
Ipse vero scit viam meam, et probavit me quasi aurum, quod per ignem transit:
| באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא-אט | 11 |
Vestigia eius secutus est pes meus, viam eius custodivi, et non declinavi ex ea.
| מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי-פיו | 12 |
A mandatis labiorum eius non recessi, et in sinu meo abscondi verba oris eius.
| והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש | 13 |
Ipse enim solus est, et nemo avertere potest cogitationem eius: et anima eius quodcumque voluit, hoc fecit.
| כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו | 14 |
Cum expleverit in me voluntatem suam, et alia multa similia praesto sunt ei.
| על-כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו | 15 |
Et idcirco a facie eius turbatus sum, et considerans eum, timore solicitor.
| ואל הרך לבי ושדי הבהילני | 16 |
Deus mollivit cor meum, et Omnipotens conturbavit me.
| כי-לא נצמתי מפני-חשך ומפני כסה-אפל | 17 |
Non enim perii propter imminentes tenebras, nec faciem meam operuit caligo.
