ויען איוב ויאמר | 1 |
וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃ |
גם-היום מרי שחי ידי כבדה על-אנחתי | 2 |
גַּם־הַיּוֹם מְרִי שִׂחִי יָדִי כָּבְדָה עַל־אַנְחָתִֽי׃ |
מי-יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד-תכונתו | 3 |
מִֽי־יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד־תְּכוּנָתֽוֹ׃ |
אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות | 4 |
אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט וּפִי אֲמַלֵּא תוֹכָחֽוֹת׃ |
אדעה מלים יענני ואבינה מה-יאמר לי | 5 |
אֵדְעָה מִלִּים יַעֲנֵנִי וְאָבִינָה מַה־יֹּאמַר־לִֽי׃ |
הברב-כח יריב עמדי לא אך-הוא ישם בי | 6 |
הַבְּרׇב־כֹּחַ יָרִיב עִמָּדִי לֹא אַךְ־הוּא יָשִׂם בִּֽי׃ |
שם--ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי | 7 |
שָׁם יָשָׁר נוֹכָח עִמּוֹ וַאֲפַלְּטָה לָנֶצַח מִשֹּׁפְטִֽי׃ |
הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא-אבין לו | 8 |
הֵן קֶדֶם אֶהֱלֹךְ וְאֵינֶנּוּ וְאָחוֹר וְֽלֹא־אָבִין לֽוֹ׃ |
שמאול בעשתו ולא-אחז יעטף ימין ולא אראה | 9 |
שְׂמֹאול בַּעֲשֹׂתוֹ וְלֹא־אָחַז יַעְטֹף יָמִין וְלֹא אֶרְאֶֽה׃ |
כי-ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא | 10 |
כִּֽי־יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵֽא׃ |
באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא-אט | 11 |
בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא־אָֽט׃ |
מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי-פיו | 12 |
מִצְוַת שְׂפָתָיו וְלֹא אָמִישׁ מֵחֻקִּי צָפַנְתִּי אִמְרֵי־פִֽיו׃ |
והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש | 13 |
וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ׃ |
כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו | 14 |
כִּי יַשְׁלִים חֻקִּי וְכָהֵנָּה רַבּוֹת עִמּֽוֹ׃ |
על-כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו | 15 |
עַל־כֵּן מִפָּנָיו אֶבָּהֵל אֶתְבּוֹנֵן וְאֶפְחַד מִמֶּֽנּוּ׃ |
ואל הרך לבי ושדי הבהילני | 16 |
וְאֵל הֵרַךְ לִבִּי וְשַׁדַּי הִבְהִילָֽנִי׃ |
כי-לא נצמתי מפני-חשך ומפני כסה-אפל | 17 |
כִּֽי־לֹא נִצְמַתִּי מִפְּנֵי־חֹשֶׁךְ וּמִפָּנַי כִּסָּה־אֹֽפֶל׃ |