ויען אליפז התמני ויאמר | 1 |
וַיַּעַן אֱלִיפַז הַֽתֵּמָנִי וַיֹּאמַֽר׃ |
הלאל יסכן-גבר-- כי-יסכן עלימו משכיל | 2 |
הַלְאֵל יִסְכׇּן־גָּבֶר כִּֽי־יִסְכֹּן עָלֵימוֹ מַשְׂכִּֽיל׃ |
החפץ לשדי כי תצדק ואם-בצע כי-תתם דרכיך | 3 |
הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי כִּי תִצְדָּק וְאִם־בֶּצַע כִּֽי־תַתֵּם דְּרָכֶֽיךָ׃ |
המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט | 4 |
הֲֽמִיִּרְאָתְךָ יֹכִיחֶךָ יָבוֹא עִמְּךָ בַּמִּשְׁפָּֽט׃ |
הלא רעתך רבה ואין-קץ לעונתיך | 5 |
הֲלֹא רָעָֽתְךָ רַבָּה וְאֵֽין־קֵץ לַעֲוֺנֹתֶֽיךָ׃ |
כי-תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט | 6 |
כִּֽי־תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִֽׁיט׃ |
לא-מים עיף תשקה ומרעב תמנע-לחם | 7 |
לֹא־מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה וּמֵרָעֵב תִּֽמְנַֽע־לָֽחֶם׃ |
ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה | 8 |
וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ וּנְשׂוּא פָנִים יֵשֶׁב בָּֽהּ׃ |
אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא | 9 |
אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם וּזְרֹעוֹת יְתֹמִים יְדֻכָּֽא׃ |
על-כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם | 10 |
עַל־כֵּן סְבִיבוֹתֶיךָ פַחִים וִיבַהֶלְךָ פַּחַד פִּתְאֹֽם׃ |
או-חשך לא-תראה ושפעת-מים תכסך | 11 |
אוֹ־חֹשֶׁךְ לֹֽא־תִרְאֶה וְֽשִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּֽךָּ׃ |
הלא-אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי-רמו | 12 |
הֲֽלֹא־אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי־רָֽמּוּ׃ |
ואמרת מה-ידע אל הבעד ערפל ישפוט | 13 |
וְֽאָמַרְתָּ מַה־יָּדַֽע אֵל הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּֽוֹט׃ |
עבים סתר-לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך | 14 |
עָבִים סֵֽתֶר־לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּֽךְ׃ |
הארח עולם תשמור-- אשר דרכו מתי-און | 15 |
הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמוֹר אֲשֶׁר דָּרְכוּ מְתֵי־אָֽוֶן׃ |
אשר-קמטו ולא-עת נהר יוצק יסודם | 16 |
אֲשֶֽׁר־קֻמְּטוּ וְלֹא־עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָֽם׃ |
האמרים לאל סור ממנו ומה-יפעל שדי למו | 17 |
הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וּמַה־יִּפְעַל שַׁדַּי לָֽמוֹ׃ |
והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני | 18 |
וְהוּא מִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹב וַעֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶֽנִּי׃ |
יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג-למו | 19 |
יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ וְנָקִי יִלְעַג־לָֽמוֹ׃ |
אם-לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש | 20 |
אִם־לֹא נִכְחַד קִימָנוּ וְיִתְרָם אָכְלָה אֵֽשׁ׃ |
הסכן-נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה | 21 |
הַסְכֶּן־נָא עִמּוֹ וּשְׁלָם בָּהֶם תְּֽבוֹאַתְךָ טוֹבָֽה׃ |
קח-נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך | 22 |
קַח־נָא מִפִּיו תּוֹרָה וְשִׂים אֲמָרָיו בִּלְבָבֶֽךָ׃ |
אם-תשוב עד-שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך | 23 |
אִם־תָּשׁוּב עַד־שַׁדַּי תִּבָּנֶה תַּרְחִיק עַוְלָה מֵאׇהֳלֶֽךָ׃ |
ושית-על-עפר בצר ובצור נחלים אופיר | 24 |
וְשִׁית־עַל־עָפָר בָּצֶר וּכְצוּר נְחָלִים אוֹפִֽיר׃ |
והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך | 25 |
וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָֽךְ׃ |
כי-אז על-שדי תתענג ותשא אל-אלוה פניך | 26 |
כִּי־אָז עַל־שַׁדַּי תִּתְעַנָּג וְתִשָּׂא אֶל־אֱלוֹהַּ פָּנֶֽיךָ׃ |
תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם | 27 |
תַּעְתִּיר אֵלָיו וְיִשְׁמָעֶךָּ וּנְדָרֶיךָ תְשַׁלֵּֽם׃ |
ותגזר-אמר ויקם לך ועל-דרכיך נגה אור | 28 |
וְֽתִגְזַר־אֹמֶר וְיָקׇם לָךְ וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אֽוֹר׃ |
כי-השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע | 29 |
כִּֽי־הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִֽׁעַ׃ |
ימלט אי-נקי ונמלט בבר כפיך | 30 |
יְמַלֵּט אִֽי־נָקִי וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּֽיךָ׃ |