< איוב 22 >
Forsothe Eliphat Themanytes answeride, and seide,
הלאל יסכן-גבר-- כי-יסכן עלימו משכיל | 2 |
Whether a man, yhe, whanne he is of perfit kunnyng, mai be comparisound to God?
החפץ לשדי כי תצדק ואם-בצע כי-תתם דרכיך | 3 |
What profitith it to God, if thou art iust? ethir what schalt thou yyue to hym, if thi lijf is without wem?
המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט | 4 |
Whether he schal drede, and schal repreue thee, and schal come with thee in to doom,
הלא רעתך רבה ואין-קץ לעונתיך | 5 |
and not for thi ful myche malice, and thi wickidnessis with out noumbre, `these peynes bifelden iustli to thee?
כי-תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט | 6 |
For thou hast take awei with out cause the wed of thi britheren; and hast spuylid nakid men of clothis.
לא-מים עיף תשקה ומרעב תמנע-לחם | 7 |
Thou yauest not watir to the feynt man; and thou withdrowist breed fro the hungri man.
ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה | 8 |
In the strengthe of thin arm thou haddist the lond in possessioun; and thou moost myyti heldist it.
אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא | 9 |
Thou leftist widewis voide; and al to-brakist the schuldris of fadirles children.
על-כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם | 10 |
Therfor thou art cumpassid with snaris; and sodeyn drede disturblith thee.
או-חשך לא-תראה ושפעת-מים תכסך | 11 |
And thou gessidist, that thou schuldist not se derknessis; and that thou schuldist not be oppressid with the fersnesse of watris flowyng.
הלא-אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי-רמו | 12 |
Whether thou thenkist, that God is hiyere than heuene, and is enhaunsid aboue the coppe of sterris?
ואמרת מה-ידע אל הבעד ערפל ישפוט | 13 |
And thou seist, What sotheli knowith God? and, He demeth as bi derknesse.
עבים סתר-לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך | 14 |
A cloude is his hidyng place, and he biholdith not oure thingis, and he `goith aboute the herris of heuene.
הארח עולם תשמור-- אשר דרכו מתי-און | 15 |
Whether thou coueitist to kepe the path of worldis, which wickid men han ofte go?
אשר-קמטו ולא-עת נהר יוצק יסודם | 16 |
Whiche weren takun awei bifor her tyme, and the flood distriede the foundement of hem.
האמרים לאל סור ממנו ומה-יפעל שדי למו | 17 |
Whiche seiden to God, Go thou awei fro vs; and as if Almyyti God may do no thing, thei gessiden hym,
והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני | 18 |
whanne he hadde fillid her housis with goodis; the sentence of whiche men be fer fro me.
יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג-למו | 19 |
Iust men schulen se, and schulen be glad; and an innocent man schal scorne hem.
אם-לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש | 20 |
Whether the reisyng of hem is not kit doun, and fier schal deuoure the relifs of hem?
הסכן-נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה | 21 |
Therfor assente thou to God, and haue thou pees; and bi these thingis thou schalt haue best fruytis.
קח-נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך | 22 |
Take thou the lawe of his mouth, and sette thou hise wordis in thin herte.
אם-תשוב עד-שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך | 23 |
If thou turnest ayen to Almyyti God, thou schalt be bildid; and thou schalt make wickidnesse fer fro thi tabernacle.
ושית-על-עפר בצר ובצור נחלים אופיר | 24 |
He schal yyue a flynt for erthe, and goldun strondis for a flynt.
והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך | 25 |
And Almyyti God schal be ayens thin enemyes; and siluer schal be gaderid togidere to thee.
כי-אז על-שדי תתענג ותשא אל-אלוה פניך | 26 |
Thanne on Almyyti God thou schalt flowe with delicis; and thou schalt reise thi face to God.
תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם | 27 |
Thou schalt preye hym, and he schal here thee; and thou schalt yelde thi vowis.
ותגזר-אמר ויקם לך ועל-דרכיך נגה אור | 28 |
Thou schalt deme a thing, and it schal come to thee; and lyyt schal schyne in thi weies.
כי-השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע | 29 |
For he that is mekid, schal be in glorie; and he that bowith doun hise iyen, schal be saued.
ימלט אי-נקי ונמלט בבר כפיך | 30 |
An innocent schal be saued; sotheli he schal be saued in the clennesse of hise hondis.