< איוב 22 >

ויען אליפז התמני ויאמר 1
Forsothe Eliphat Themanytes answeride, and seide,
הלאל יסכן-גבר-- כי-יסכן עלימו משכיל 2
Whether a man, yhe, whanne he is of perfit kunnyng, mai be comparisound to God?
החפץ לשדי כי תצדק ואם-בצע כי-תתם דרכיך 3
What profitith it to God, if thou art iust? ethir what schalt thou yyue to hym, if thi lijf is without wem?
המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט 4
Whether he schal drede, and schal repreue thee, and schal come with thee in to doom,
הלא רעתך רבה ואין-קץ לעונתיך 5
and not for thi ful myche malice, and thi wickidnessis with out noumbre, `these peynes bifelden iustli to thee?
כי-תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט 6
For thou hast take awei with out cause the wed of thi britheren; and hast spuylid nakid men of clothis.
לא-מים עיף תשקה ומרעב תמנע-לחם 7
Thou yauest not watir to the feynt man; and thou withdrowist breed fro the hungri man.
ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה 8
In the strengthe of thin arm thou haddist the lond in possessioun; and thou moost myyti heldist it.
אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא 9
Thou leftist widewis voide; and al to-brakist the schuldris of fadirles children.
על-כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם 10
Therfor thou art cumpassid with snaris; and sodeyn drede disturblith thee.
או-חשך לא-תראה ושפעת-מים תכסך 11
And thou gessidist, that thou schuldist not se derknessis; and that thou schuldist not be oppressid with the fersnesse of watris flowyng.
הלא-אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי-רמו 12
Whether thou thenkist, that God is hiyere than heuene, and is enhaunsid aboue the coppe of sterris?
ואמרת מה-ידע אל הבעד ערפל ישפוט 13
And thou seist, What sotheli knowith God? and, He demeth as bi derknesse.
עבים סתר-לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך 14
A cloude is his hidyng place, and he biholdith not oure thingis, and he `goith aboute the herris of heuene.
הארח עולם תשמור-- אשר דרכו מתי-און 15
Whether thou coueitist to kepe the path of worldis, which wickid men han ofte go?
אשר-קמטו ולא-עת נהר יוצק יסודם 16
Whiche weren takun awei bifor her tyme, and the flood distriede the foundement of hem.
האמרים לאל סור ממנו ומה-יפעל שדי למו 17
Whiche seiden to God, Go thou awei fro vs; and as if Almyyti God may do no thing, thei gessiden hym,
והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני 18
whanne he hadde fillid her housis with goodis; the sentence of whiche men be fer fro me.
יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג-למו 19
Iust men schulen se, and schulen be glad; and an innocent man schal scorne hem.
אם-לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש 20
Whether the reisyng of hem is not kit doun, and fier schal deuoure the relifs of hem?
הסכן-נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה 21
Therfor assente thou to God, and haue thou pees; and bi these thingis thou schalt haue best fruytis.
קח-נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך 22
Take thou the lawe of his mouth, and sette thou hise wordis in thin herte.
אם-תשוב עד-שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך 23
If thou turnest ayen to Almyyti God, thou schalt be bildid; and thou schalt make wickidnesse fer fro thi tabernacle.
ושית-על-עפר בצר ובצור נחלים אופיר 24
He schal yyue a flynt for erthe, and goldun strondis for a flynt.
והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך 25
And Almyyti God schal be ayens thin enemyes; and siluer schal be gaderid togidere to thee.
כי-אז על-שדי תתענג ותשא אל-אלוה פניך 26
Thanne on Almyyti God thou schalt flowe with delicis; and thou schalt reise thi face to God.
תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם 27
Thou schalt preye hym, and he schal here thee; and thou schalt yelde thi vowis.
ותגזר-אמר ויקם לך ועל-דרכיך נגה אור 28
Thou schalt deme a thing, and it schal come to thee; and lyyt schal schyne in thi weies.
כי-השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע 29
For he that is mekid, schal be in glorie; and he that bowith doun hise iyen, schal be saued.
ימלט אי-נקי ונמלט בבר כפיך 30
An innocent schal be saued; sotheli he schal be saued in the clennesse of hise hondis.

< איוב 22 >