איוב 22
| ויען אליפז התמני ויאמר | 1 |
Saa tog Temaniten Elifaz til Orde og sagde:
| הלאל יסכן-גבר-- כי-יסכן עלימו משכיל | 2 |
Gavner et Menneske Gud? Nej, den kloge gavner sig selv.
| החפץ לשדי כי תצדק ואם-בצע כי-תתם דרכיך | 3 |
Har den Almægtige godt af din Retfærd, Vinding af, at din Vandel er ret?
| המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט | 4 |
Revser han dig for din Gudsfrygt? Eller gaar han i Rette med dig derfor?
| הלא רעתך רבה ואין-קץ לעונתיך | 5 |
Er ikke din Ondskab stor og din Brøde uden Ende?
| כי-תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט | 6 |
Thi du pantede Brødre uden Grund, trak Klæderne af de nøgne,
| לא-מים עיף תשקה ומרעב תמנע-לחם | 7 |
gav ikke den trætte Vand at drikke og nægted den sultne Brød.
| ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה | 8 |
Den mægtige — hans var Landet, den hædrede boede der.
| אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא | 9 |
Du lod Enker gaa tomhændet bort, knuste de faderløses Arme.
| על-כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם | 10 |
Derfor var der Snarer omkring dig, og Rædsel ængsted dig brat.
| או-חשך לא-תראה ושפעת-מים תכסך | 11 |
Dit Lys blev Mørke, du kan ej se, og Strømme af Vand gaar over dig!
| הלא-אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי-רמו | 12 |
Er Gud ej i højen Himmel? Se Stjernernes Tinde, hvor højt de staar!
| ואמרת מה-ידע אל הבעד ערפל ישפוט | 13 |
Dog siger du: »Hvad ved Gud, holder han Dom bag sorten Sky?
| עבים סתר-לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך | 14 |
Skyerne skjuler ham, saa han ej ser, paa Himlens Runding gaar han!«
| הארח עולם תשמור-- אשר דרכו מתי-און | 15 |
Vil du følge Fortidens Sti, som Urettens Mænd betraadte,
| אשר-קמטו ולא-עת נהר יוצק יסודם | 16 |
de, som i Utide reves bort, hvis Grundvold flød bort som en Strøm,
| האמרים לאל סור ממנו ומה-יפעל שדי למו | 17 |
som sagde til Gud: »Gaa fra os! Hvad kan den Almægtige gøre os?«
| והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני | 18 |
Og han havde dog fyldt deres Huse med godt. Men de gudløses Raad er ham fjernt.
| יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג-למו | 19 |
De retfærdige saa det og glædede sig, den uskyldige spottede dem:
| אם-לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש | 20 |
For vist, vore Fjender forgik, og Ild fortæred de sidste af dem.
| הסכן-נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה | 21 |
Bliv Ven med ham og hold Fred, derved vil der times dig Lykke;
| קח-נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך | 22 |
tag dog mod Lærdom af ham og læg dig hans Ord paa Sinde!
| אם-תשוב עד-שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך | 23 |
Vender du ydmygt om til den Almægtige, fjerner du Uretten fra dit Telt,
| ושית-על-עפר בצר ובצור נחלים אופיר | 24 |
kaster du Guldet paa Jorden, Ofirguldet blandt Bækkenes Sten,
| והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך | 25 |
saa den Almægtige bliver dit Guld, hans Lov dit Sølv,
| כי-אז על-שדי תתענג ותשא אל-אלוה פניך | 26 |
ja, da skal du fryde dig over den Almægtige og løfte dit Aasyn til Gud.
| תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם | 27 |
Beder du til ham, hører han dig, indfri kan du, hvad du har lovet;
| ותגזר-אמר ויקם לך ועל-דרכיך נגה אור | 28 |
hvad du sætter dig for, det lykkes, det lysner paa dine Veje;
| כי-השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע | 29 |
thi stolte, hovmodige ydmyger han, men hjælper den, der slaar Øjnene ned;
| ימלט אי-נקי ונמלט בבר כפיך | 30 |
han frelser uskyldig Mand; det sker ved hans Hænders Renhed!
