איוב 21

1 ויען איוב ויאמר

Da tok Job til orde og sa:

2 שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם

Hør aktsomt på mitt ord og la dette være den trøst I yder mig!

3 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג

Tål mig, så jeg kan få tale, og når jeg har talt, kan du spotte.

4 האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי

Mon min klage gjelder et menneske? Eller hvorfor skulde min ånd ikke bli utålmodig?

5 פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה

Vend eder til mig og bli forferdet og legg hånd på munn!

6 ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות

Kommer jeg det i hu, så forferdes jeg, og mitt kjød gripes av skjelving.

7 מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל

Hvorfor blir de ugudelige i live, blir gamle og tiltar endog i velmakt?

8 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם

De ser sine barn trives omkring sig, og sine efterkommere har de for sine øine.

9 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם

Deres hus er sikre mot redsler, og Guds ris kommer ikke over dem.

10 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל

Hans okse parrer sig og spiller ikke, hans ku kalver og kaster ikke i utide.

11 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון

De slipper sine barn ut som småfeet, og deres smågutter hopper omkring.

12 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב

De synger til tromme og citar, og de gleder sig ved fløitens lyd.

13 יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585)

De lever sine dager i lykke, og i et øieblikk farer de ned til dødsriket. (Sheol h7585)

14 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו

Og dog sa de til Gud: Vik fra oss! Vi har ikke lyst til å kjenne dine veier.

15 מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו

Hvad er den Allmektige, at vi skulde tjene ham, og hvad gagn skulde vi ha av å vende oss til ham med bønn?

16 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני

Ja, men deres lykke står ikke i deres egen hånd. - De ugudeliges tanker er langt fra mine tanker.

17 כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו

Hvor ofte utslukkes vel de ugudeliges lampe, og hvor ofte hender det at ulykke kommer over dem? Hvor ofte tildeler han dem vel smerter i sin vrede?

18 יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה

Hvor ofte blir de vel som strå for vinden, som agner stormen fører bort?

19 אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע

Men Gud gjemmer hans straff til hans barn. - Ja, men han burde straffe ham selv, så han fikk kjenne det.

20 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה

Med egne øine burde han få se sin undergang, og av den Allmektiges vrede burde han få drikke selv.

21 כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו

For hvad bryr han sig om sitt hus efter sin død, når hans måneders tall er ute?

22 הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט

Vil nogen lære Gud visdom, han som dømmer de høieste?

23 זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו

Den ene dør midt i sin velmakt, helt trygg og rolig;

24 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה

hans kar var fulle av melk, og margen i hans ben var saftfull.

25 וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה

Den andre dør med sorg i hjertet og har aldri nytt nogen lykke.

26 יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם

Begge ligger de i støvet, og makk dekker dem.

27 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו

Se, jeg kjenner eders tanker og de onde råd hvormed I gjør urett mot mig;

28 כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים

for I sier: Hvor er tyrannens hus, og hvor er det telt de ugudelige bor i?

29 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו

Har I aldri spurt dem som har faret vidt omkring? Og I vil vel ikke forkaste deres vidnesbyrd,

30 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו

at den onde spares på ulykkens dag, på vredens dag føres han unda.

31 מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו

Hvem foreholder ham hans ferd like i hans ansikt? og når han gjør noget, hvem gjengjelder ham det?

32 והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד

Til graven bæres han med ære, og over gravhaugen holder de vakt.

33 מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר

Søt er hans hvile i dalens muld, og alle mennesker vandrer i hans spor, og det er ikke tall på dem som har gått foran ham.

34 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל

Hvor kan I da trøste mig med så tom en trøst? Av eders svar blir det bare troløshet tilbake.