< איוב 21 >
Respondens autem Job, dixit:
שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם | 2 |
[Audite, quæso, sermones meos, et agite pœnitentiam.
שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג | 3 |
Sustinete me, et ego loquar: et post mea, si videbitur, verba, ridete.
האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי | 4 |
Numquid contra hominem disputatio mea est, ut merito non debeam contristari?
פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה | 5 |
Attendite me et obstupescite, et superponite digitum ori vestro.
ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות | 6 |
Et ego, quando recordatus fuero, pertimesco, et concutit carnem meam tremor.
מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל | 7 |
Quare ergo impii vivunt, sublevati sunt, confortatique divitiis?
זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם | 8 |
Semen eorum permanet coram eis: propinquorum turba et nepotum in conspectu eorum.
בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם | 9 |
Domus eorum securæ sunt et pacatæ, et non est virga Dei super illos.
שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל | 10 |
Bos eorum concepit, et non abortivit: vacca peperit, et non est privata fœtu suo.
ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון | 11 |
Egrediuntur quasi greges parvuli eorum, et infantes eorum exultant lusibus.
ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב | 12 |
Tenent tympanum et citharam, et gaudent ad sonitum organi.
יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol ) | 13 |
Ducunt in bonis dies suos, et in puncto ad inferna descendunt. (Sheol )
ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו | 14 |
Qui dixerunt Deo: Recede a nobis, et scientiam viarum tuarum nolumus.
מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו | 15 |
Quis est Omnipotens, ut serviamus ei? et quid nobis prodest si oraverimus illum?
הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני | 16 |
Verumtamen quia non sunt in manu eorum bona sua, consilium impiorum longe sit a me.
כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו | 17 |
Quoties lucerna impiorum extinguetur, et superveniet eis inundatio, et dolores dividet furoris sui?
יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה | 18 |
Erunt sicut paleæ ante faciem venti, et sicut favilla quam turbo dispergit.
אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע | 19 |
Deus servabit filiis illius dolorem patris, et cum reddiderit, tunc sciet.
יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה | 20 |
Videbunt oculi ejus interfectionem suam, et de furore Omnipotentis bibet.
כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו | 21 |
Quid enim ad eum pertinet de domo sua post se, et si numerus mensium ejus dimidietur?
הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט | 22 |
Numquid Deus docebit quispiam scientiam, qui excelsos judicat?
זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו | 23 |
Iste moritur robustus et sanus, dives et felix:
עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה | 24 |
viscera ejus plena sunt adipe, et medullis ossa illius irrigantur:
וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה | 25 |
alius vero moritur in amaritudine animæ absque ullis opibus:
יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם | 26 |
et tamen simul in pulvere dormient, et vermes operient eos.
הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו | 27 |
Certe novi cogitationes vestras, et sententias contra me iniquas.
כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים | 28 |
Dicitis enim: Ubi est domus principis? et ubi tabernacula impiorum?
הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו | 29 |
Interrogate quemlibet de viatoribus, et hæc eadem illum intelligere cognoscetis:
כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו | 30 |
quia in diem perditionis servatur malus, et ad diem furoris ducetur.
מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו | 31 |
Quis arguet coram eo viam ejus? et quæ fecit, quis reddet illi?
והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד | 32 |
Ipse ad sepulchra ducetur, et in congerie mortuorum vigilabit.
מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר | 33 |
Dulcis fuit glareis Cocyti, et post se omnem hominem trahet, et ante se innumerabiles.
ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל | 34 |
Quomodo igitur consolamini me frustra, cum responsio vestra repugnare ostensa sit veritati?]