איוב 21
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Und Hiob antwortete und sprach:
| שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם | 2 |
Höret, höret meine Rede! Und dies ersetze [Eig. seien] eure Tröstungen.
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג | 3 |
Ertraget mich, und ich will reden, und nachdem ich geredet habe, magst du spotten.
| האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי | 4 |
Richtet sich meine Klage an einen Menschen? Oder warum sollte ich nicht ungeduldig sein?
| פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה | 5 |
Wendet euch zu mir und entsetzet euch, und leget die Hand auf den Mund!
| ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות | 6 |
Ja, wenn ich daran denke, so bin ich bestürzt, und Schauder erfaßt mein Fleisch.
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל | 7 |
Warum leben die Gesetzlosen, werden alt, nehmen gar an Macht zu?
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם | 8 |
Ihr Same steht fest vor ihnen, mit ihnen, und ihre Sprößlinge vor ihren Augen.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם | 9 |
Ihre Häuser haben Frieden, ohne Furcht, und Gottes Rute ist nicht über ihnen.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל | 10 |
Sein Stier belegt und befruchtet sicher, seine Kuh kalbt und wirft nicht fehl.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון | 11 |
Ihre Buben schicken sie aus gleich einer Herde, und ihre Knaben hüpfen umher.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב | 12 |
Sie [d. h. die Gesetzlosen] erheben die Stimme bei Tamburin und Laute und sind fröhlich beim Klange der Schalmei.
| יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585) | 13 |
In Wohlfahrt verbringen sie ihre Tage, und in einem Augenblick sinken sie in den Scheol hinab. (Sheol h7585)
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו | 14 |
Und doch sprechen sie zu Gott: [El] Weiche von uns! und nach der Erkenntnis deiner Wege verlangen wir nicht.
| מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו | 15 |
Was ist der Allmächtige, daß wir ihm dienen sollten, und was nützt es uns, daß wir ihn angehen? -
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני | 16 |
Siehe, ihre Wohlfahrt steht nicht in ihrer Hand. Der Rat der Gesetzlosen sei [O. ist] ferne von mir!
| כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו | 17 |
Wie oft geschieht es, daß die Leuchte der Gesetzlosen erlischt und ihr Verderben über sie kommt, daß er ihnen Schlingen zuteilt in seinem Zorn,
| יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה | 18 |
daß sie wie Stroh werden vor dem Winde, und wie Spreu, die der Sturmwind entführt?
| אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע | 19 |
Gott spart, saget ihr, sein Unheil [das Unheil des Gesetzlosen, d. h. die Strafe dafür] auf für seine [d. h. des Gesetzlosen] Kinder. -Er vergelte ihm, daß er es fühle!
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה | 20 |
Seine Augen sollen sein Verderben sehen, und von dem Grimme des Allmächtigen trinke er!
| כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו | 21 |
Denn was liegt ihm an seinem Hause nach ihm, wenn die Zahl seiner Monde durchschnitten ist? -
| הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט | 22 |
Kann man Gott [El] Erkenntnis lehren, da er es ja ist, der die Hohen richtet?
| זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו | 23 |
Dieser stirbt in seiner Vollkraft, ganz wohlgemut und sorglos.
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה | 24 |
Seine Gefäße sind voll Milch, und das Mark seiner Gebeine ist getränkt.
| וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה | 25 |
Und jener stirbt mit bitterer Seele und hat des Guten nicht genossen.
| יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם | 26 |
Zusammen liegen sie im Staube, und Gewürm bedeckt sie.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו | 27 |
Siehe, ich kenne eure Gedanken, und die Anschläge, womit ihr mir Gewalt antut.
| כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים | 28 |
Denn ihr saget: Wo ist das Haus des Edlen, [Im Sinne von "Tyrann", wie Kap. 12,21] und wo das Wohngezelt der Gesetzlosen?
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו | 29 |
Habt ihr nicht befragt, die des Weges vorüberziehen? und erkennet ihr ihre Merkmale nicht: [O. und ihre [d. h. der Wanderer] merkwürdigen Berichte könnet ihr doch nicht verkennen]
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו | 30 |
daß der Böse verschont wird am Tage des Verderbens, daß am Tage der Zornesfluten [O. Zornausbrüche] sie weggeleitet werden?
| מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו | 31 |
Wer wird ihm ins Angesicht seinen Weg kundtun? Und hat er gehandelt, wer wird es ihm vergelten?
| והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד | 32 |
Und er wird zu den Gräbern hingebracht, und auf dem Grabhügel wacht er.
| מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר | 33 |
Süß sind ihm die Schollen des Tales. Und hinter ihm her ziehen alle Menschen, und vor ihm her gingen sie [O. gehen sie [vom Leichenzuge verstanden]] ohne Zahl. -
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל | 34 |
Wie tröstet ihr mich nun mit Dunst? und von euren Antworten bleibt nur Treulosigkeit übrig.
