איוב 21
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Et Job répondit et dit:
| שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם | 2 |
Écoutez, écoutez mon discours, et cela tiendra lieu de vos consolations.
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג | 3 |
Supportez-moi, et moi je parlerai, et après mes paroles, moque-toi!
| האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי | 4 |
Ma plainte s’adresse-t-elle à un homme? Et pourquoi mon esprit ne serait-il pas à bout de patience?
| פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה | 5 |
Tournez-vous vers moi, et soyez étonnés, et mettez la main sur la bouche.
| ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות | 6 |
Quand je m’en souviens, je suis terrifié, et le frisson saisit ma chair:
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל | 7 |
Pourquoi les méchants vivent-ils, deviennent-ils âgés, et croissent-ils même en force?
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם | 8 |
Leur postérité s’établit devant eux, auprès d’eux, et leurs descendants devant leurs yeux.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם | 9 |
Leurs maisons sont en paix, loin de la frayeur, et la verge de Dieu n’est pas sur eux.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל | 10 |
Leur taureau engendre sans manquer, leur vache vêle et n’avorte pas.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון | 11 |
Ils font sortir leurs jeunes enfants comme un troupeau, et leurs enfants s’ébattent.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב | 12 |
Ils chantent au son du tambourin et de la harpe, et se réjouissent au son du chalumeau.
| יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585) | 13 |
Ils passent leurs jours dans le bonheur, et en un moment descendent dans le shéol. (Sheol h7585)
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו | 14 |
Et ils disent à Dieu: Retire-toi de nous, nous ne prenons pas plaisir à la connaissance de tes voies.
| מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו | 15 |
Qu’est-ce que le Tout-puissant pour que nous le servions, et que nous profitera-t-il de nous adresser à lui?
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני | 16 |
Voici, leur bonheur n’est pas dans leur main. Loin de moi le conseil des méchants!
| כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו | 17 |
Combien de fois la lampe des méchants s’éteint-elle, et leur calamité vient-elle sur eux, [et] leur distribue-t-Il des douleurs dans sa colère,
| יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה | 18 |
[Et] sont-ils comme la paille devant le vent, et comme la balle chassée par la tempête?
| אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע | 19 |
Dieu réserve à ses fils [la punition de] sa méchanceté: il la lui rend, et il le saura;
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה | 20 |
Ses yeux verront sa calamité, et il boira de la fureur du Tout-puissant.
| כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו | 21 |
Car quel plaisir [a-t-il] à sa maison après lui, quand le nombre de ses mois est tranché?
| הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט | 22 |
Est-ce à Dieu qu’on enseignera la connaissance, quand c’est lui qui juge ceux qui sont haut élevés?
| זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו | 23 |
L’un meurt en pleine vigueur, entièrement tranquille et à l’aise;
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה | 24 |
Ses flancs sont garnis de graisse, et la moelle de ses os est abreuvée.
| וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה | 25 |
Et l’autre meurt dans l’amertume de son âme et n’a jamais goûté le bonheur.
| יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם | 26 |
Ils gisent ensemble sur la poussière, et les vers les couvrent.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו | 27 |
Voici, je connais vos pensées, et vos plans contre moi pour me faire violence.
| כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים | 28 |
Car vous dites: Où est la maison du noble, et où la tente des demeures des méchants?
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו | 29 |
Ne l’avez-vous pas demandé à ceux qui passent par le chemin? Et n’avez-vous pas reconnu ce qui les distingue:
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו | 30 |
Que le méchant est épargné pour le jour de la calamité, qu’ils sont emmenés au jour de la fureur?
| מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו | 31 |
Qui lui dira en face sa voie? et ce qu’il a fait, qui le lui rendra?
| והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד | 32 |
Il sera conduit dans un sépulcre, et sur le tertre il veillera.
| מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר | 33 |
Les mottes de la vallée lui sont douces; et après lui tout homme suit à la file, et ceux qui l’ont précédé sont sans nombre.
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל | 34 |
Et comment me consolez-vous avec de vaines [consolations]? Vos réponses restent perfides.
