איוב 21
| ויען איוב ויאמר | 1 |
A odpovídaje Job, řekl:
| שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם | 2 |
Poslouchejte pilně řeči mé, a bude mi to za potěšení od vás.
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג | 3 |
Postrpte mne, abych i já mluvil, a když odmluvím, posmívejž se.
| האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי | 4 |
Zdaliž já před člověkem naříkám? A poněvadž jest proč, jakž nemá býti ssoužen duch můj?
| פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה | 5 |
Pohleďte na mne, a užasněte se, a položte prst na ústa.
| ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות | 6 |
Ano já sám, když rozvažuji své bídy, tedy se děsím, a spopadá tělo mé hrůza.
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל | 7 |
Proč bezbožní živi jsou, k věku starému přicházejí, též i bohatnou?
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם | 8 |
Símě jejich stálé jest před oblíčejem jejich s nimi, a rodina jejich před očima jejich.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם | 9 |
Domové jejich bezpečni jsou před strachem, aniž metla Boží na nich.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל | 10 |
Býk jejich připouštín bývá, ale ne na prázdno; kráva jejich rodí, a nepotracuje plodu.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון | 11 |
Vypouštějí jako stádo maličké své, a synové jejich poskakují.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב | 12 |
Povyšují hlasu při bubnu a harfě, a veselí se k zvuku muziky.
| יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585) | 13 |
Tráví v štěstí dny své, a v okamžení do hrobu sstupují. (Sheol h7585)
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו | 14 |
Kteříž říkají Bohu silnému: Odejdi od nás, nebo známosti cest tvých neoblibujeme.
| מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו | 15 |
Kdo jest Všemohoucí, abychom sloužili jemu? A jaký toho zisk, že bychom se modlili jemu?
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני | 16 |
Ale pohleď, že není v moci jejich štěstí jejich, pročež rada bezbožných vzdálena jest ode mne.
| כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו | 17 |
Èasto-liž svíce bezbožných hasne? Přichází-liž na ně bída jejich? Poděluje-liž je bolestmi Bůh v hněvě svém?
| יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה | 18 |
Bývají-liž jako plevy před větrem, a jako drtiny, kteréž zachvacuje vicher?
| אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע | 19 |
Odkládá-liž Bůh synům bezbožníka nepravost jeho? Odplacuje-liž jemu tak, aby to znáti mohl,
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה | 20 |
A aby viděly oči jeho neštěstí jeho, a prchlivost Všemohoucího že by pil?
| כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו | 21 |
O dům pak jeho po něm jaká jest péče jeho, když počet měsíců jeho bude umenšen?
| הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט | 22 |
Zdali Boha silného kdo učiti bude umění, kterýž sám vysokosti soudí?
| זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו | 23 |
Tento umírá v síle dokonalosti své, všelijak bezpečný a pokojný.
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה | 24 |
Prsy jeho plné jsou mléka, a mozk kostí jeho svlažován bývá.
| וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה | 25 |
Jiný pak umírá v hořkosti ducha, kterýž nikdy nejídal s potěšením.
| יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם | 26 |
Jednostejně v prachu lehnou, a červy se rozlezou.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו | 27 |
Aj, známť myšlení vaše, a chytrosti, kteréž proti mně neprávě vymýšlíte.
| כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים | 28 |
Nebo pravíte: Kde jest dům urozeného? A kde stánek příbytků bezbožných?
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו | 29 |
Což jste se netázali jdoucích cestou? Zkušení-liž aspoň jejich nepovolíte,
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו | 30 |
Že v den neštěstí ochranu mívá bezbožný, v den, pravím, rozhněvání přistřín bývá?
| מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו | 31 |
Kdo jemu oznámí zjevně cestu jeho? Aneb za to, co činil, kdo jemu odplatí?
| והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד | 32 |
A však i on k hrobu vyprovozen bude, a tam zůstane.
| מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר | 33 |
Sladnou jemu hrudy údolí, nadto za sebou všecky lidi táhne, těch pak, kteříž ho předešli, není počtu.
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל | 34 |
Hle, jak vy mne marně troštujete, nebo v odpovědech vašich nezůstává než faleš.
