ויען צפר הנעמתי ויאמר | 1 |
לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי | 2 |
מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני | 3 |
הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ | 4 |
כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע | 5 |
אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע | 6 |
כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו | 7 |
כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה | 8 |
עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו | 9 |
בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו | 10 |
עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב | 11 |
אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו | 12 |
יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו | 13 |
לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו | 14 |
חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל | 15 |
ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה | 16 |
אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה | 17 |
משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס | 18 |
כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו | 19 |
כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט | 20 |
אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו | 21 |
במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו | 22 |
יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו | 23 |
יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה | 24 |
שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים | 25 |
כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו | 26 |
יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו | 27 |
יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו | 28 |
זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל | 29 |