איוב 20

1 ויען צפר הנעמתי ויאמר

וַיַּעַן צֹפַר הַֽנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַֽר׃

2 לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי

לָכֵן שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי וּבַעֲבוּר חוּשִׁי בִֽי׃

3 מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני

מוּסַר כְּלִמָּתִי אֶשְׁמָע וְרוּחַ מִֽבִּינָתִי יַעֲנֵֽנִי׃

4 הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ

הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי־עַד מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי־אָֽרֶץ׃

5 כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע

כִּי רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרוֹב וְשִׂמְחַת חָנֵף עֲדֵי־רָֽגַע׃

6 אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע

אִם־יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּֽיעַ׃

7 כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו

כְּֽגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּֽוֹ׃

8 כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה

כַּחֲלוֹם יָעוּף וְלֹא יִמְצָאוּהוּ וְיֻדַּד כְּחֶזְיוֹן לָֽיְלָה׃

9 עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו

עַיִן שְׁזָפַתּוּ וְלֹא תוֹסִיף וְלֹֽא־עוֹד תְּשׁוּרֶנּוּ מְקוֹמֽוֹ׃

10 בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו

בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים וְיָדָיו תָּשֵׁבְנָה אוֹנֽוֹ׃

11 עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב

עַצְמוֹתָיו מָלְאוּ עֲלוּמָו וְעִמּוֹ עַל־עָפָר תִּשְׁכָּֽב׃

12 אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו

אִם־תַּמְתִּיק בְּפִיו רָעָה יַכְחִידֶנָּה תַּחַת לְשֹׁנֽוֹ׃

13 יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו

יַחְמֹל עָלֶיהָ וְלֹא יַעַזְבֶנָּה וְיִמְנָעֶנָּה בְּתוֹךְ חִכּֽוֹ׃

14 לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו

לַחְמוֹ בְּמֵעָיו נֶהְפָּךְ מְרוֹרַת פְּתָנִים בְּקִרְבּֽוֹ׃

15 חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל

חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יֹרִשֶׁנּוּ אֵֽל׃

16 ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה

רֹאשׁ־פְּתָנִים יִינָק תַּהַרְגֵהוּ לְשׁוֹן אֶפְעֶֽה׃

17 אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה

אַל־יֵרֶא בִפְלַגּוֹת נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָֽה׃

18 משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס

מֵשִׁיב יָגָע וְלֹא יִבְלָע כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ וְלֹא יַעֲלֹֽס׃

19 כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו

כִּֽי־רִצַּץ עָזַב דַּלִּים בַּיִת גָּזַל וְלֹא יִבְנֵֽהוּ׃

20 כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט

כִּי ׀ לֹא־יָדַע שָׁלֵו בְּבִטְנוֹ בַּחֲמוּדוֹ לֹא יְמַלֵּֽט׃

21 אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו

אֵין־שָׂרִיד לְאׇכְלוֹ עַל־כֵּן לֹא־יָחִיל טוּבֽוֹ׃

22 במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו

בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ כׇּל־יַד עָמֵל תְּבֹאֶֽנּוּ׃

23 יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו

יְהִי ׀ לְמַלֵּא בִטְנוֹ יְֽשַׁלַּח־בּוֹ חֲרוֹן אַפּוֹ וְיַמְטֵר עָלֵימוֹ בִּלְחוּמֽוֹ׃

24 יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה

יִבְרַח מִנֵּשֶׁק בַּרְזֶל תַּחְלְפֵהוּ קֶשֶׁת נְחוּשָֽׁה׃

25 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים

שָׁלַף וַיֵּצֵא מִגֵּוָה וּבָרָק מִֽמְּרֹרָתוֹ יַהֲלֹךְ עָלָיו אֵמִֽים׃

26 כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו

כׇּל־חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאׇכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא־נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאׇהֳלֽוֹ׃

27 יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו

יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֺנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לֽוֹ׃

28 יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו

יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּֽוֹ׃

29 זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל

זֶה ׀ חֵלֶק־אָדָם רָשָׁע מֵאֱלֹהִים וְנַחֲלַת אִמְרוֹ מֵאֵֽל׃