< איוב 20 >
Zophar aus Naama antwortete und sprach:
לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי | 2 |
Darum antworten mir meine Gedanken, und weil es in mir mächtig stürmt:
מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני | 3 |
mich beschimpfende Rüge muß ich hören, und der Geist giebt mir Antwort aus meiner Einsicht.
הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ | 4 |
Kennst du denn nicht die alte Wahrheit - so alt, als Menschen auf der Erde leben, -
כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע | 5 |
daß der Gottlosen Jubel nicht lange währt, und des Ruchlosen Freude nur einen Augenblick?
אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע | 6 |
Oba auch sein hoher Mut sich bis zum Himmel erhebt, und sein Haupt bis an die Wolken reicht,
כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו | 7 |
gleich seinem Kote schwindet er für immer; die ihn sahen, sprechen: Wo ist er?
כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה | 8 |
Wie ein Traum verfliegt er spurlos und wird verscheucht wie ein Nachtgesicht.
עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו | 9 |
Das Auge, das ihn geschaut, schaut ihn nicht wieder, und seine Stätte sieht ihn nimmermehr.
בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו | 10 |
Seine Kinder müssen die Armen begütigen, seine Hände das Gut herausgeben.
עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב | 11 |
Ist auch sein Gebein voll Jugendkraft, sie muß sich mit ihm in die Erde betten.
אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו | 12 |
Wenn seinem Munde süß das Böse schmeckt, wenn er es unter seiner Zunge birgt,
יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו | 13 |
es spart und nicht fahren lassen will und es inmitten seines Gaumens zurückhält:
לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו | 14 |
seine Speise verwandelt sich in seinen Eingeweiden, - zu Natterngalle in seinem Inneren.
חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל | 15 |
Hab und Gut verschlang er - er muß es ausspeien: aus seinem Bauche treibt es Gott.
ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה | 16 |
Natterngift sog er ein, es tötet ihn der Viper Zunge.
אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה | 17 |
Nicht darf er sich der Bäche freun, der flutenden Ströme von Honig und Dickmilch.
משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס | 18 |
Heraus giebt er das Erarbeitete, verschluckt es nicht, des eingetauschten Guts wird er nicht froh.
כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו | 19 |
Denn er schlug Arme nieder, ließ sie liegen - ein Haus riß er an sich, aber er baut es nicht aus.
כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט | 20 |
Denn er kannte keine Ruhe in seinem Bauche; doch mit dem, woran er hängt, entkommt er nicht.
אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו | 21 |
Nichts entging seiner Gier, darum hat sein Gut keinen Bestand.
במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו | 22 |
In der Fülle seines Überflusses wird ihm Angst, die ganze Gewalt des Elends kommt über ihn.
יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו | 23 |
Dann geschieht's: um seinen Bauch zu füllen, entsendet er in ihn seines Zornes Glut und läßt auf ihn regnen in sein Gedärm hinein.
יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה | 24 |
Flieht er vor der eisernen Rüstung, so durchbohrt ihn der eherne Bogen.
שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים | 25 |
Er sieht, da kommt's aus dem Rücken, und der blitzende Stahl geht aus seiner Galle - über ihm lagern Schrecken!
כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו | 26 |
Alles Unglück ist aufgespart seinen Schätzen, ein Feuer verzehrt ihn, das nicht angefacht ward; es weidet ab den Überrest in seinem Zelt.
יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו | 27 |
Der Himmel deckt seine Schuld auf, und die Erde erhebt sich feindselig wider ihn.
יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו | 28 |
Ins Elend geht seines Hauses Ertrag, zerrinnendes Wasser an seinem Zornestag.
זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל | 29 |
Das ist das Los des gottlosen Menschen von seiten Gottes, und das Erbteil das ihm vom Höchsten beschieden ward!