איוב 20
| ויען צפר הנעמתי ויאמר | 1 |
Tsophar de Naama prit la parole et dit:
| לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי | 2 |
Mes pensées me forcent à répondre, Et mon agitation ne peut se contenir.
| מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני | 3 |
J’ai entendu des reproches qui m’outragent; Le souffle de mon intelligence donnera la réplique.
| הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ | 4 |
Ne sais-tu pas que, de tout temps, Depuis que l’homme a été placé sur la terre,
| כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע | 5 |
Le triomphe des méchants a été court, Et la joie de l’impie momentanée?
| אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע | 6 |
Quand il s’élèverait jusqu’aux cieux, Et que sa tête toucherait aux nues,
| כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו | 7 |
Il périra pour toujours comme son ordure, Et ceux qui le voyaient diront: Où est-il?
| כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה | 8 |
Il s’envolera comme un songe, et on ne le trouvera plus; Il disparaîtra comme une vision nocturne;
| עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו | 9 |
L’œil qui le regardait ne le regardera plus, Le lieu qu’il habitait ne l’apercevra plus.
| בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו | 10 |
Ses fils seront assaillis par les pauvres, Et ses mains restitueront ce qu’il a pris par violence.
| עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב | 11 |
La vigueur de la jeunesse, qui remplissait ses membres, Aura sa couche avec lui dans la poussière.
| אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו | 12 |
Le mal était doux à sa bouche, Il le cachait sous sa langue,
| יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו | 13 |
Il le savourait sans l’abandonner, Il le retenait au milieu de son palais;
| לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו | 14 |
Mais sa nourriture se transformera dans ses entrailles, Elle deviendra dans son corps un venin d’aspic.
| חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל | 15 |
Il a englouti des richesses, il les vomira; Dieu les chassera de son ventre.
| ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה | 16 |
Il a sucé du venin d’aspic, La langue de la vipère le tuera.
| אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה | 17 |
Il ne reposera plus ses regards sur les ruisseaux, Sur les torrents, sur les fleuves de miel et de lait.
| משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס | 18 |
Il rendra ce qu’il a gagné, et n’en profitera plus; Il restituera tout ce qu’il a pris, et n’en jouira plus.
| כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו | 19 |
Car il a opprimé, délaissé les pauvres, Il a ruiné des maisons et ne les a pas rétablies.
| כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט | 20 |
Son avidité n’a point connu de bornes; Mais il ne sauvera pas ce qu’il avait de plus cher.
| אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו | 21 |
Rien n’échappait à sa voracité; Mais son bien-être ne durera pas.
| במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו | 22 |
Au milieu de l’abondance il sera dans la détresse; La main de tous les misérables se lèvera sur lui.
| יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו | 23 |
Et voici, pour lui remplir le ventre, Dieu enverra sur lui le feu de sa colère, Et le rassasiera par une pluie de traits.
| יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה | 24 |
S’il échappe aux armes de fer, L’arc d’airain le transpercera.
| שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים | 25 |
Il arrache de son corps le trait, Qui étincelle au sortir de ses entrailles, Et il est en proie aux terreurs de la mort.
| כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו | 26 |
Toutes les calamités sont réservées à ses trésors; Il sera consumé par un feu que n’allumera point l’homme, Et ce qui restera dans sa tente en deviendra la pâture.
| יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו | 27 |
Les cieux dévoileront son iniquité, Et la terre s’élèvera contre lui.
| יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו | 28 |
Les revenus de sa maison seront emportés, Ils disparaîtront au jour de la colère de Dieu.
| זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל | 29 |
Telle est la part que Dieu réserve au méchant, Tel est l’héritage que Dieu lui destine.
