איוב 20
| ויען צפר הנעמתי ויאמר | 1 |
Alors Sophar de Naama prit la parole et dit:
| לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי | 2 |
C’est pourquoi mes pensées me suggèrent une réponse, et, à cause de mon agitation, j’ai hâte de la donner.
| מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני | 3 |
J’ai entendu des reproches qui m’outragent; dans mon intelligence, mon esprit trouvera la réplique.
| הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ | 4 |
Sais-tu bien que, de tout temps, depuis que l’homme a été placé sur la terre,
| כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע | 5 |
le triomphe des méchants a été court, et la joie de l’impie d’un moment?
| אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע | 6 |
Quand il porterait son orgueil jusqu’au ciel, et que sa tête toucherait aux nues,
| כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו | 7 |
comme son ordure, il périt pour toujours; ceux qui le voyaient disent: « Où est-il? »
| כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה | 8 |
Il s’envole comme un songe, et on ne le trouve plus; il s’efface comme une vision de la nuit.
| עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו | 9 |
L’œil qui le voyait ne le découvre plus; sa demeure ne l’apercevra plus.
| בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו | 10 |
Ses enfants imploreront les pauvres, de ses propres mains il restituera ses rapines.
| עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב | 11 |
Ses os étaient pleins de ses iniquités cachées; elles dormiront avec lui dans la poussière.
| אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו | 12 |
Parce que le mal a été doux à sa bouche, qu’il l’a caché sous sa langue,
| יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו | 13 |
qu’il l’a savouré sans l’abandonner, et l’a retenu au milieu de son palais:
| לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו | 14 |
sa nourriture tournera en poison dans ses entrailles, elle deviendra dans son sein le venin de l’aspic.
| חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל | 15 |
Il a englouti des richesses, il les vomira; Dieu les retirera de son ventre.
| ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה | 16 |
Il a sucé le venin de l’aspic, la langue de la vipère le tuera.
| אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה | 17 |
Il ne verra jamais couler les fleuves, les torrents de miel et de lait.
| משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס | 18 |
Il rendra ce qu’il a gagné et ne s’en gorgera pas, dans la mesure de ses profits, et il n’en jouira pas.
| כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו | 19 |
Car il a opprimé et délaissé les pauvres, il a saccagé leur maison, et ne l’a pas rétablie:
| כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט | 20 |
son avidité n’a pu être rassasiée, il n’emportera pas ce qu’il a de plus cher.
| אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו | 21 |
Rien n’échappait à sa voracité; aussi son bonheur ne subsistera pas.
| במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו | 22 |
Au sein de l’abondance, il tombe dans la disette; tous les coups du malheur viennent sur lui.
| יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו | 23 |
Voici pour lui remplir le ventre: Dieu enverra sur lui le feu de sa colère, elle pleuvra sur lui jusqu’en ses entrailles.
| יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה | 24 |
S’il échappe aux armes de fer, l’arc d’airain le transperce.
| שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים | 25 |
Il arrache le trait, il sort de son corps, l’acier sort étincelant de son foie; les terreurs de la mort tombent sur lui.
| כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו | 26 |
Une nuit profonde engloutit ses trésors; un feu que l’homme n’a pas allumé le dévore, et consume tout ce qui restait dans sa tente.
| יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו | 27 |
Les cieux révéleront son iniquité, et la terre s’élèvera contre lui.
| יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו | 28 |
L’abondance de sa maison sera dispersée, elle disparaîtra au jour de la colère.
| זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל | 29 |
Telle est la part que Dieu réserve au méchant, et l’héritage que lui destine Dieu.
