< איוב 20 >

ויען צפר הנעמתי ויאמר 1
Then answered Zophar the Naamathite and saide,
לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי 2
Doubtlesse my thoughts cause me to answere, and therefore I make haste.
מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני 3
I haue heard the correction of my reproch: therefore the spirite of mine vnderstanding causeth me to answere.
הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ 4
Knowest thou not this of olde? and since God placed man vpon the earth,
כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע 5
That the reioycing of the wicked is short, and that the ioy of hypocrites is but a moment?
אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע 6
Though his excellencie mount vp to the heauen, and his head reache vnto the cloudes,
כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו 7
Yet shall hee perish for euer, like his dung, and they which haue seene him, shall say, Where is hee?
כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה 8
He shall flee away as a dreame, and they shall not finde him, and shall passe away as a vision of the night,
עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו 9
So that the eye which had seene him, shall do so no more, and his place shall see him no more.
בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו 10
His children shall flatter the poore, and his hands shall restore his substance.
עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב 11
His bones are full of the sinne of his youth, and it shall lie downe with him in the dust.
אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו 12
When wickednesse was sweete in his mouth, and he hid it vnder his tongue,
יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו 13
And fauoured it, and would not forsake it, but kept it close in his mouth,
לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו 14
Then his meat in his bowels was turned: the gall of Aspes was in the middes of him.
חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל 15
He hath deuoured substance, and hee shall vomit it: for God shall drawe it out of his bellie.
ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה 16
He shall sucke the gall of Aspes, and the vipers tongue shall slay him.
אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה 17
He shall not see the riuers, nor the floods and streames of honie and butter.
משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס 18
He shall restore the labour, and shall deuoure no more: euen according to the substance shalbe his exchange, and he shall enioy it no more.
כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו 19
For he hath vndone many: he hath forsaken the poore, and hath spoyled houses which he builded not.
כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט 20
Surely he shall feele no quietnes in his bodie, neither shall he reserue of that which he desired.
אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו 21
There shall none of his meate bee left: therefore none shall hope for his goods.
במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו 22
When he shalbe filled with his abundance, he shalbe in paine, and the hand of all the wicked shall assaile him.
יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו 23
He shall be about to fill his belly, but God shall sende vpon him his fierce wrath, and shall cause to rayne vpon him, euen vpon his meate.
יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה 24
He shall flee from the yron weapons, and the bow of steele shall strike him through.
שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים 25
The arrowe is drawen out, and commeth forth of the body, and shineth of his gall, so feare commeth vpon him.
כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו 26
All darkenes shalbe hid in his secret places: the fire that is not blowen, shall deuoure him, and that which remaineth in his tabernacle, shalbe destroyed.
יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו 27
The heauen shall declare his wickednes, and the earth shall rise vp against him.
יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו 28
The increase of his house shall go away: it shall flow away in the day of his wrath.
זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל 29
This is the portion of the wicked man from God, and the heritage that he shall haue of God for his wordes.

< איוב 20 >