< איוב 20 >
לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי | 2 |
我心中急躁, 所以我的思念叫我回答。
מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני | 3 |
我已听见那羞辱我,责备我的话; 我的悟性叫我回答。
הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ | 4 |
你岂不知亘古以来, 自从人生在地,
כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע | 5 |
恶人夸胜是暂时的, 不敬虔人的喜乐不过转眼之间吗?
אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע | 6 |
他的尊荣虽达到天上, 头虽顶到云中,
כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו | 7 |
他终必灭亡,像自己的粪一样; 素来见他的人要说:他在哪里呢?
כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה | 8 |
他必飞去如梦,不再寻见, 速被赶去,如夜间的异象。
עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו | 9 |
亲眼见过他的,必不再见他; 他的本处也再见不着他。
בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו | 10 |
他的儿女要求穷人的恩; 他的手要赔还不义之财。
עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב | 11 |
他的骨头虽然有青年之力, 却要和他一同躺卧在尘土中。
אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו | 12 |
他口内虽以恶为甘甜, 藏在舌头底下,
יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו | 13 |
爱恋不舍,含在口中;
לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו | 14 |
他的食物在肚里却要化为酸, 在他里面成为虺蛇的恶毒。
חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל | 15 |
他吞了财宝,还要吐出; 神要从他腹中掏出来。
ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה | 16 |
他必吸饮虺蛇的毒气; 蝮蛇的舌头也必杀他。
אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה | 17 |
流奶与蜜之河, 他不得再见。
משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס | 18 |
他劳碌得来的要赔还,不得享用; 不能照所得的财货欢乐。
כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו | 19 |
他欺压穷人,且又离弃; 强取非自己所盖的房屋 。
כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט | 20 |
他因贪而无厌, 所喜悦的连一样也不能保守。
אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו | 21 |
其余的没有一样他不吞灭, 所以他的福乐不能长久。
במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו | 22 |
他在满足有余的时候,必到狭窄的地步; 凡受苦楚的人都必加手在他身上。
יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו | 23 |
他正要充满肚腹的时候, 神必将猛烈的忿怒降在他身上; 正在他吃饭的时候, 要将这忿怒像雨降在他身上。
יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה | 24 |
他要躲避铁器; 铜弓的箭要将他射透。
שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים | 25 |
他把箭一抽,就从他身上出来; 发光的箭头从他胆中出来, 有惊惶临在他身上。
כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו | 26 |
他的财宝归于黑暗; 人所不吹的火要把他烧灭, 要把他帐棚中所剩下的烧毁。
יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו | 27 |
天要显明他的罪孽; 地要兴起攻击他。
יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו | 28 |
他的家产必然过去; 神发怒的日子,他的货物都要消灭。
זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל | 29 |
这是恶人从 神所得的分, 是 神为他所定的产业。