ויען איוב ויאמר | 1 |
עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים | 2 |
זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי | 3 |
ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי | 4 |
אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי | 5 |
דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף | 6 |
הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט | 7 |
ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים | 8 |
כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי | 9 |
יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי | 10 |
ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו | 11 |
יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי | 12 |
אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני | 13 |
חדלו קרובי ומידעי שכחוני | 14 |
גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם | 15 |
לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו | 16 |
רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני | 17 |
גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי | 18 |
תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי | 19 |
בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני | 20 |
חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי | 21 |
למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו | 22 |
מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו | 23 |
בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון | 24 |
ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום | 25 |
ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה | 26 |
אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי | 27 |
כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי | 28 |
גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) | 29 |