< איוב 19 >
respondens autem Iob dixit
עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים | 2 |
usquequo adfligitis animam meam et adteritis me sermonibus
זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי | 3 |
en decies confunditis me et non erubescitis opprimentes me
ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי | 4 |
nempe et si ignoravi mecum erit ignorantia mea
אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי | 5 |
at vos contra me erigimini et arguitis me obprobriis meis
דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף | 6 |
saltim nunc intellegite quia Deus non aequo iudicio adflixerit me et flagellis suis me cinxerit
הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט | 7 |
ecce clamabo vim patiens et nemo audiet vociferabor et non est qui iudicet
ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים | 8 |
semitam meam circumsepsit et transire non possum et in calle meo tenebras posuit
כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי | 9 |
spoliavit me gloria mea et abstulit coronam de capite meo
יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי | 10 |
destruxit me undique et pereo et quasi evulsae arbori abstulit spem meam
ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו | 11 |
iratus est contra me furor eius et sic me habuit quasi hostem suum
יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי | 12 |
simul venerunt latrones eius et fecerunt sibi viam per me et obsederunt in gyro tabernaculum meum
אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני | 13 |
fratres meos longe fecit a me et noti mei quasi alieni recesserunt a me
חדלו קרובי ומידעי שכחוני | 14 |
dereliquerunt me propinqui mei et qui me noverant obliti sunt mei
גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם | 15 |
inquilini domus meae et ancillae meae sicut alienum habuerunt me et quasi peregrinus fui in oculis eorum
לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו | 16 |
servum meum vocavi et non respondit ore proprio deprecabar illum
רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני | 17 |
halitum meum exhorruit uxor mea et orabam filios uteri mei
גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי | 18 |
stulti quoque despiciebant me et cum ab eis recessissem detrahebant mihi
תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי | 19 |
abominati sunt me quondam consiliarii mei et quem maxime diligebam aversatus est me
בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני | 20 |
pelli meae consumptis carnibus adhesit os meum et derelicta sunt tantummodo labia circa dentes meos
חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי | 21 |
miseremini mei miseremini mei saltim vos amici mei quia manus Domini tetigit me
למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו | 22 |
quare persequimini me sicut Deus et carnibus meis saturamini
מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו | 23 |
quis mihi tribuat ut scribantur sermones mei quis mihi det ut exarentur in libro
בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון | 24 |
stilo ferreo et plumbi lammina vel certe sculpantur in silice
ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום | 25 |
scio enim quod redemptor meus vivat et in novissimo de terra surrecturus sim
ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה | 26 |
et rursum circumdabor pelle mea et in carne mea videbo Deum
אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי | 27 |
quem visurus sum ego ipse et oculi mei conspecturi sunt et non alius reposita est haec spes mea in sinu meo
כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי | 28 |
quare ergo nunc dicitis persequamur eum et radicem verbi inveniamus contra eum
גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) | 29 |
fugite ergo a facie gladii quoniam ultor iniquitatum gladius est et scitote esse iudicium