איוב 19
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Hiob antwortete und sprach:
| עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים | 2 |
Wie lange plagt ihr doch meine Seele und peinigt mich mit Worten?
| זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי | 3 |
Ihr habt mich nun zehnmal gehöhnt und schämt euch nicht, daß ihr mich also umtreibt.
| ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי | 4 |
Irre ich, so irre ich mir.
| אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי | 5 |
Wollt ihr wahrlich euch über mich erheben und wollt meine Schmach mir beweisen,
| דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף | 6 |
so merkt doch nun einmal, daß mir Gott Unrecht tut und hat mich mit seinem Jagdstrick umgeben.
| הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט | 7 |
Siehe, ob ich schon schreie über Frevel, so werde ich doch nicht erhört; ich rufe, und ist kein Recht da.
| ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים | 8 |
Er hat meinen Weg verzäunt, daß ich nicht kann hinübergehen, und hat Finsternis auf meinen Steig gestellt.
| כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי | 9 |
Er hat meine Ehre mir ausgezogen und die Krone von meinem Haupt genommen.
| יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי | 10 |
Er hat mich zerbrochen um und um und läßt mich gehen und hat ausgerissen meine Hoffnung wie einen Baum.
| ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו | 11 |
Sein Zorn ist über mich ergrimmt, und er achtet mich für seinen Feind.
| יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי | 12 |
Seine Kriegsscharen sind miteinander gekommen und haben ihren Weg gegen mich gebahnt und haben sich um meine Hütte her gelagert.
| אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני | 13 |
Er hat meine Brüder fern von mir getan, und meine Verwandten sind mir fremd geworden.
| חדלו קרובי ומידעי שכחוני | 14 |
Meine Nächsten haben sich entzogen, und meine Freunde haben mein vergessen.
| גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם | 15 |
Meine Hausgenossen und meine Mägde achten mich für fremd; ich bin unbekannt geworden vor ihren Augen.
| לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו | 16 |
Ich rief meinen Knecht, und er antwortete mir nicht; ich mußte ihn anflehen mit eigenem Munde.
| רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני | 17 |
Mein Odem ist zuwider meinem Weibe, und ich bin ein Ekel den Kindern meines Leibes.
| גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי | 18 |
Auch die jungen Kinder geben nichts auf mich; wenn ich ihnen widerstehe, so geben sie mir böse Worte.
| תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי | 19 |
Alle meine Getreuen haben einen Greuel an mir; und die ich liebhatte, haben sich auch gegen mich gekehrt.
| בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני | 20 |
Mein Gebein hanget an mir an Haut und Fleisch, und ich kann meine Zähne mit der Haut nicht bedecken.
| חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי | 21 |
Erbarmt euch mein, erbarmt euch mein, ihr meine Freunde! denn die Hand Gottes hat mich getroffen.
| למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו | 22 |
Warum verfolgt ihr mich gleich wie Gott und könnt meines Fleisches nicht satt werden?
| מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו | 23 |
Ach daß meine Reden geschrieben würden! ach daß sie in ein Buch gestellt würden!
| בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון | 24 |
mit einem eisernen Griffel auf Blei und zum ewigem Gedächtnis in Stein gehauen würden!
| ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום | 25 |
Aber ich weiß, daß mein Erlöser lebt; und als der letzte wird er über dem Staube sich erheben.
| ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה | 26 |
Und nachdem diese meine Haut zerschlagen ist, werde ich ohne mein Fleisch Gott sehen.
| אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי | 27 |
Denselben werde ich mir sehen, und meine Augen werden ihn schauen, und kein Fremder. Darnach sehnen sich meine Nieren in meinem Schoß.
| כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי | 28 |
Wenn ihr sprecht: Wie wollen wir ihn verfolgen und eine Sache gegen ihn finden!
| גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) | 29 |
so fürchtet euch vor dem Schwert; denn das Schwert ist der Zorn über die Missetaten, auf daß ihr wißt, daß ein Gericht sei.
