איוב 19
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Darauf erwidert Job und spricht:
| עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים | 2 |
"Wie lange peinigt ihr mich noch, zermartert mich mit euren Worten?
| זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי | 3 |
Wohl dutzendmal versuchtet ihr, mir eine Niederlage zu bereiten. Ihr schämt euch nicht, zum Angriff gegen mich zu schreiten.
| ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי | 4 |
Ist's wahr, daß wirklich ich geirrt und daß im Irrtum ich verharre?
| אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי | 5 |
Wollt ihr gar groß tun gegen mich, so müßt ihr meine Schande mir beweisen.
| דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף | 6 |
So seht doch ein, daß Gott mir Hindernisse legt! Er hat mich in sein Netz verstrickt.
| הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט | 7 |
Ich schreie: 'Ha, Gewalttat'; niemand hört's. Ich rufe, und mein Recht bleibt aus.
| ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים | 8 |
Er hat mir meinen Weg verbaut, und meinen Pfad in Finsternis gehüllt.
| כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי | 9 |
Der Ehre hat er mich beraubt, die Krone mir vom Haupt gerissen,
| יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי | 10 |
zerschmettert mich, daß ich zerfahren und reißt, wie einen Baum, so mir das Hoffen aus.
| ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו | 11 |
Sein Zorn ist wider mich entbrannt; er achtet mich als seinen Feind.
| יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי | 12 |
All seine Scharen rücken an, erbauen einen Damm gerade auf mich zu und lagern rings sich um mein Zelt.
| אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני | 13 |
Mich lassen meine Brüder; Vertraute gehen von mir.
| חדלו קרובי ומידעי שכחוני | 14 |
Nachbarn und Freunde bleiben aus, und meines Hauses Schützlinge vergessen mich.
| גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם | 15 |
Die Mägde achten mich für einen Fremden; ein Unbekannter bin ich ihnen.
| לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו | 16 |
Der Knecht hört nicht, wenn ich ihn rufe; ich muß ihn buchstäblich aufsuchen.
| רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני | 17 |
Und für mein Weib ist meine Zuneigung ein Ekel und meine Zärtlichkeiten meinen eigenen Kindern.
| גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי | 18 |
Sogar die Buben, sie verachten mich; sie spotten meiner, wenn ich mich erhebe.
| תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי | 19 |
Die Mindesten aus meinem Kreis verabscheun mich; es wenden, die ich gerngehabt, sich gegen mich.
| בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני | 20 |
An meiner Haut, an meinem Fleisch klebt mein Gebein; mit meinen Narben bin ich einzig da.
| חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי | 21 |
Erbarmet euch! Erbarmet euch, ihr meine Freunde! Denn Gottes Hand hat mich getroffen.
| למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו | 22 |
Warum verfolgt ihr mich wie Gott? Habt ihr an mir noch nicht genug?
| מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו | 23 |
Ach, möchten meine Worte aufgezeichnet und in ein Buch geschrieben werden,
| בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון | 24 |
auf Blei mit Eisenstift, auf ewig in den Fels gehauen!
| ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום | 25 |
Ich weiß bestimmt, für mich lebt ein Verteidiger, und schließlich tritt er doch auf Erden auf.
| ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה | 26 |
Dann ändert sich mein Körper hier; ich schaue Gott in meinem Leibe.
| אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי | 27 |
Den ich für mich ersehne, den sehe ich allein und niemand sonst; mag auch das Herz mir in der Brust hinschwinden.
| כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי | 28 |
Ihr sprechet ja: 'Womit nur wollen gegen ihn wir vorgehen, da doch der Hauptgrund jetzt bei ihm gefunden ist?'
| גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) | 29 |
Nur hütet euch vor der Verleumdung! Verleumdung ist ja Gift und Sünde, daß ihr erfahrt, was richten heißt."
