איוב 19
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Then Job answered and said:
| עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים | 2 |
How long will ye vex my soul, and crush me with words?
| זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי | 3 |
These ten times have ye reproached me; ye are not ashamed that ye deal harshly with me.
| ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי | 4 |
And be it indeed that I have erred, mine error remaineth with myself.
| אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי | 5 |
If indeed ye will magnify yourselves against me, and plead against me my reproach;
| דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף | 6 |
Know now that God hath subverted my cause, and hath compassed me with His net.
| הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט | 7 |
Behold, I cry out: 'Violence!' but I am not heard; I cry aloud, but there is no justice.
| ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים | 8 |
He hath fenced up my way that I cannot pass, and hath set darkness in my paths.
| כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי | 9 |
He hath stripped me of my glory, and taken the crown from my head.
| יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי | 10 |
He hath broken me down on every side, and I am gone; and my hope hath He plucked up like a tree.
| ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו | 11 |
He hath also kindled His wrath against me, and He counteth me unto Him as one of His adversaries.
| יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי | 12 |
His troops come on together, and cast up their way against me, and encamp round about my tent.
| אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני | 13 |
He hath put my brethren far from me, and mine acquaintance are wholly estranged from me.
| חדלו קרובי ומידעי שכחוני | 14 |
My kinsfolk have failed, and my familiar friends have forgotten me.
| גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם | 15 |
They that dwell in my house, and my maids, count me for a stranger; I am become an alien in their sight.
| לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו | 16 |
I call unto my servant, and he giveth me no answer, though I entreat him with my mouth.
| רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני | 17 |
My breath is abhorred of my wife, and I am loathsome to the children of my tribe.
| גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי | 18 |
Even urchins despised me; if I arise, they speak against me.
| תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי | 19 |
All my intimate friends abhor me; and they whom I loved are turned against me.
| בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני | 20 |
My bone cleaveth to my skin and to my flesh, and I am escaped with the skin of my teeth.
| חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי | 21 |
Have pity upon me, have pity upon me, O ye my friends; for the hand of God hath touched me.
| למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו | 22 |
Why do ye persecute me as God, and are not satisfied with my flesh?
| מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו | 23 |
Oh that my words were now written! Oh that they were inscribed in a book!
| בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון | 24 |
That with an iron pen and lead they were graven in the rock for ever!
| ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום | 25 |
But as for me, I know that my Redeemer liveth, and that He will witness at the last upon the dust;
| ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה | 26 |
And when after my skin this is destroyed, then without my flesh shall I see God;
| אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי | 27 |
Whom I, even I, shall see for myself, and mine eyes shall behold, and not another's. My reins are consumed within me.
| כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי | 28 |
If ye say: 'How we will persecute him!' seeing that the root of the matter is found in me;
| גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) | 29 |
Be ye afraid of the sword; for wrath bringeth the punishments of the sword, that ye may know there is a judgment.
