איוב 19

1 ויען איוב ויאמר

Then Job answered, and said:

2 עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים

How long do you afflict my soul, and break me in pieces with words?

3 זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי

Behold, these ten times you confound me, and are not ashamed to oppress me.

4 ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי

For if I have been ignorant, my ignorance shall be with me.

5 אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי

But you have set yourselves up against me, and reprove me with my reproaches.

6 דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף

At least now understand, that God hath not afflicted me with an equal judgment, and compassed me with his scourges.

7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט

Behold I cry suffering violence, and no one will hear: I shall cry aloud, and there is none to judge.

8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים

He hath hedged in my path round about, and I cannot pass, and in my way he hath set darkness.

9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי

He hath stripped me of my glory, and hath taken the crown from my head.

10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי

He hath destroyed me on every side, and I am lost, and he hath taken away my hope, as from a tree that is plucked up.

11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו

His wrath is kindled against me, and he hath counted me as his enemy.

12 יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי

His troops have come together, and have made themselves a way by me, and have besieged my tabernacle round about.

13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני

He hath put my brethren far from me, and my acquaintance like strangers have departed from me.

14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני

My kinsmen have forsaken me, and they that knew me, have forgotten me.

15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם

They that dwelt in my house, and my maidservants have counted me a stranger, and I have been like an alien in their eyes.

16 לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו

I called my servant, and he gave me no answer, I entreated him with my own mouth.

17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני

My wife hath abhorred my breath, and I entreated the children of my womb.

18 גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי

Even fools despise me; and when I gone from them, they spoke against me.

19 תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי

They that were sometime my counsellors, have abhorred me: and he whom I love most is turned against me.

20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני

The flesh being consumed. My bone hath cleaved to my skin, and nothing but lips are left about my teeth.

21 חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי

Have pity on me, have pity on me, at least you my friends, because the hand of the Lord hath touched me.

22 למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו

Why do you persecute me as God, and glut yourselves with my flesh?

23 מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו

Who will grant me that my words may be written? Who will grant me that they may be marked down in a book?

24 בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון

With an iron pen and in a plate of lead, or else be graven with an instrument in flint stone.

25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום

For I know that my Redeemer liveth, and in the last day I shall rise out of the earth.

26 ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה

And I shall be clothed again with my skin, and in my flesh I will see my God.

27 אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי

Whom I myself shall see, and my eyes shall behold, and not another: this my hope is laid up in my bosom.

28 כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי

Why then do you say now: Let us persecute him, and let us find occasion of word against him?

29 גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון)

Flee then from the face of the sword, for the sword is the revenger of iniquities: and know ye that there is judgment.