< איוב 19 >

ויען איוב ויאמר 1
Then Job answered:
עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים 2
“How long will you torment me and crush me with your words?
זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי 3
Ten times now you have reproached me; you shamelessly mistreat me.
ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי 4
Even if I have truly gone astray, my error concerns me alone.
אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי 5
If indeed you would exalt yourselves above me and use my disgrace against me,
דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף 6
then understand that it is God who has wronged me and drawn His net around me.
הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט 7
Though I cry out, ‘Violence!’ I get no response; though I call for help, there is no justice.
ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים 8
He has blocked my way so I cannot pass; He has veiled my paths with darkness.
כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי 9
He has stripped me of my honor and removed the crown from my head.
יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי 10
He tears me down on every side until I am gone; He uproots my hope like a tree.
ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו 11
His anger burns against me, and He counts me among His enemies.
יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי 12
His troops advance together; they construct a ramp against me and encamp around my tent.
אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני 13
He has removed my brothers from me; my acquaintances have abandoned me.
חדלו קרובי ומידעי שכחוני 14
My kinsmen have failed me, and my friends have forgotten me.
גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם 15
My guests and maidservants count me as a stranger; I am a foreigner in their sight.
לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו 16
I call for my servant, but he does not answer, though I implore him with my own mouth.
רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני 17
My breath is repulsive to my wife, and I am loathsome to my own family.
גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי 18
Even little boys scorn me; when I appear, they deride me.
תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי 19
All my best friends despise me, and those I love have turned against me.
בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני 20
My skin and flesh cling to my bones; I have escaped by the skin of my teeth.
חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי 21
Have pity on me, my friends, have pity, for the hand of God has struck me.
למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו 22
Why do you persecute me as God does? Will you never get enough of my flesh?
מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו 23
I wish that my words were recorded and inscribed in a book,
בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון 24
by an iron stylus on lead, or chiseled in stone forever.
ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום 25
But I know that my Redeemer lives, and in the end He will stand upon the earth.
ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה 26
Even after my skin has been destroyed, yet in my flesh I will see God.
אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי 27
I will see Him for myself; my eyes will behold Him, and not as a stranger. How my heart yearns within me!
כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי 28
If you say, ‘Let us persecute him, since the root of the matter lies with him,’
גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) 29
then you should fear the sword yourselves, because wrath brings punishment by the sword, so that you may know there is a judgment.”

< איוב 19 >