< איוב 19 >
עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים | 2 |
“How long will you torment me and crush me with your words?
זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי | 3 |
Ten times now you have reproached me; you shamelessly mistreat me.
ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי | 4 |
Even if I have truly gone astray, my error concerns me alone.
אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי | 5 |
If indeed you would exalt yourselves above me and use my disgrace against me,
דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף | 6 |
then understand that it is God who has wronged me and drawn His net around me.
הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט | 7 |
Though I cry out, ‘Violence!’ I get no response; though I call for help, there is no justice.
ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים | 8 |
He has blocked my way so I cannot pass; He has veiled my paths with darkness.
כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי | 9 |
He has stripped me of my honor and removed the crown from my head.
יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי | 10 |
He tears me down on every side until I am gone; He uproots my hope like a tree.
ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו | 11 |
His anger burns against me, and He counts me among His enemies.
יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי | 12 |
His troops advance together; they construct a ramp against me and encamp around my tent.
אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני | 13 |
He has removed my brothers from me; my acquaintances have abandoned me.
חדלו קרובי ומידעי שכחוני | 14 |
My kinsmen have failed me, and my friends have forgotten me.
גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם | 15 |
My guests and maidservants count me as a stranger; I am a foreigner in their sight.
לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו | 16 |
I call for my servant, but he does not answer, though I implore him with my own mouth.
רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני | 17 |
My breath is repulsive to my wife, and I am loathsome to my own family.
גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי | 18 |
Even little boys scorn me; when I appear, they deride me.
תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי | 19 |
All my best friends despise me, and those I love have turned against me.
בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני | 20 |
My skin and flesh cling to my bones; I have escaped by the skin of my teeth.
חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי | 21 |
Have pity on me, my friends, have pity, for the hand of God has struck me.
למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו | 22 |
Why do you persecute me as God does? Will you never get enough of my flesh?
מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו | 23 |
I wish that my words were recorded and inscribed in a book,
בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון | 24 |
by an iron stylus on lead, or chiseled in stone forever.
ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום | 25 |
But I know that my Redeemer lives, and in the end He will stand upon the earth.
ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה | 26 |
Even after my skin has been destroyed, yet in my flesh I will see God.
אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי | 27 |
I will see Him for myself; my eyes will behold Him, and not as a stranger. How my heart yearns within me!
כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי | 28 |
If you say, ‘Let us persecute him, since the root of the matter lies with him,’
גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) | 29 |
then you should fear the sword yourselves, because wrath brings punishment by the sword, so that you may know there is a judgment.”