< איוב 19 >
Then Job answered, and said,
עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים | 2 |
How long will ye vex my soul, and break me in pieces with words?
זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי | 3 |
These ten times ye have reproached me. Ye are not ashamed that ye deal hardly with me.
ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי | 4 |
And be it indeed that I have erred, my error remains with myself.
אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי | 5 |
If indeed ye will magnify yourselves against me, and plead against me my reproach,
דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף | 6 |
know now that God has subverted me, and has encompassed me with his net.
הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט | 7 |
Behold, I cry out of wrong, but I am not heard. I cry for help, but there is no justice.
ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים | 8 |
He has walled up my way that I cannot pass, and has set darkness in my paths.
כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי | 9 |
He has stripped me of my glory, and taken the crown from my head.
יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי | 10 |
He has broken me down on every side, and I am gone. And he has plucked up my hope like a tree.
ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו | 11 |
He has also kindled his wrath against me. And he considers me to him as his adversaries.
יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי | 12 |
His troops come on together, and cast up their way against me, and encamp round about my tent.
אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני | 13 |
He has put my brothers far from me, and my acquaintances are wholly estranged from me.
חדלו קרובי ומידעי שכחוני | 14 |
My kinsfolk have failed, and my familiar friends have forgotten me.
גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם | 15 |
Those who dwell in my house, and my maids, reckon me for a stranger; I am an alien in their sight.
לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו | 16 |
I call to my servant, and he gives me no answer. I entreat him with my mouth.
רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני | 17 |
My breath is strange to my wife, and my supplication to the sons of my own mother.
גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי | 18 |
Even young children despise me. If I arise, they speak against me.
תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי | 19 |
All my familiar friends abhor me, and those whom I loved are turned against me.
בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני | 20 |
My bone cleaves to my skin and to my flesh, and I have escaped with the skin of my teeth.
חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי | 21 |
Have pity upon me, have pity upon me, O ye my friends, for the hand of God has touched me.
למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו | 22 |
Why do ye persecute me as God, and are not satisfied with my flesh?
מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו | 23 |
O that my words were now written! O that they were inscribed in a book,
בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון | 24 |
that they were engraved in the rock forever with an iron pen and lead!
ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום | 25 |
But as for me I know that my Redeemer lives, and at last he will stand up upon the earth.
ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה | 26 |
And after my skin, this body, is destroyed, then outside my flesh I shall see God,
אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי | 27 |
whom I, even I, shall see on my side, and my eyes shall behold, and not as a stranger. My heart is consumed within me.
כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי | 28 |
If ye say, How we will persecute him! And that the root of the matter is found in me,
גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) | 29 |
be ye afraid of the sword. For wrath brings the punishments of the sword, that ye may know there is a judgment.