< איוב 19 >
עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים | 2 |
你们搅扰我的心, 用言语压碎我要到几时呢?
זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי | 3 |
你们这十次羞辱我; 你们苦待我也不以为耻。
ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי | 4 |
果真我有错, 这错乃是在我。
אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי | 5 |
你们果然要向我夸大, 以我的羞辱为证指责我,
דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף | 6 |
就该知道是 神倾覆我, 用网罗围绕我。
הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט | 7 |
我因委曲呼叫,却不蒙应允; 我呼求,却不得公断。
ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים | 8 |
神用篱笆拦住我的道路,使我不得经过; 又使我的路径黑暗。
כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי | 9 |
他剥去我的荣光, 摘去我头上的冠冕。
יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי | 10 |
他在四围攻击我,我便归于死亡, 将我的指望如树拔出来。
ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו | 11 |
他的忿怒向我发作, 以我为敌人。
יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי | 12 |
他的军旅一齐上来, 修筑战路攻击我, 在我帐棚的四围安营。
אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני | 13 |
他把我的弟兄隔在远处, 使我所认识的全然与我生疏。
חדלו קרובי ומידעי שכחוני | 14 |
我的亲戚与我断绝; 我的密友都忘记我。
גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם | 15 |
在我家寄居的, 和我的使女都以我为外人; 我在他们眼中看为外邦人。
לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו | 16 |
我呼唤仆人, 虽用口求他,他还是不回答。
רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני | 17 |
我口的气味,我妻子厌恶; 我的恳求,我同胞也憎嫌。
גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי | 18 |
连小孩子也藐视我; 我若起来,他们都嘲笑我。
תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי | 19 |
我的密友都憎恶我; 我平日所爱的人向我翻脸。
בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני | 20 |
我的皮肉紧贴骨头; 我只剩牙皮逃脱了。
חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי | 21 |
我朋友啊,可怜我!可怜我! 因为 神的手攻击我。
למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו | 22 |
你们为什么仿佛 神逼迫我, 吃我的肉还以为不足呢?
מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו | 23 |
惟愿我的言语现在写上, 都记录在书上;
בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון | 24 |
用铁笔镌刻, 用铅灌在磐石上,直存到永远。
ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום | 25 |
我知道我的救赎主活着, 末了必站立在地上。
ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה | 26 |
我这皮肉灭绝之后, 我必在肉体之外得见 神。
אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי | 27 |
我自己要见他, 亲眼要看他,并不像外人。 我的心肠在我里面消灭了!
כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי | 28 |
你们若说:我们逼迫他要何等地重呢? 惹事的根乃在乎他;
גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) | 29 |
你们就当惧怕刀剑; 因为忿怒惹动刀剑的刑罚, 使你们知道有报应。