ויען בלדד השחי ויאמר | 1 |
עד-אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר | 2 |
מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם | 3 |
טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צור ממקמו | 4 |
גם אור רשעים ידעך ולא-יגה שביב אשו | 5 |
אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך | 6 |
יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו | 7 |
כי-שלח ברשת ברגליו ועל-שבכה יתהלך | 8 |
יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים | 9 |
טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב | 10 |
סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו | 11 |
יהי-רעב אנו ואיד נכון לצלעו | 12 |
יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות | 13 |
ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות | 14 |
תשכון באהלו מבלי-לו יזרה על-נוהו גפרית | 15 |
מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו | 16 |
זכרו-אבד מני-ארץ ולא-שם לו על-פני-חוץ | 17 |
יהדפהו מאור אל-חשך ומתבל ינדהו | 18 |
לא נין לו ולא-נכד בעמו ואין שריד במגוריו | 19 |
על-יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער | 20 |
אך-אלה משכנות עול וזה מקום לא-ידע-אל | 21 |