איוב 18

1 ויען בלדד השחי ויאמר

Da nahm Bildad von Suah das Wort und sagte:

2 עד-אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר

»Wie lange wollt ihr noch Jagd auf (bloße) Worte machen? Nehmt Verstand an: dann wollen wir reden!

3 מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם

Warum werden wir den vernunftlosen Tieren gleichgeachtet, von euch als vernagelt angesehen?

4 טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צור ממקמו

Du, der in seinem Zorn sich selbst zerfleischt – soll um deinetwillen die Erde menschenleer werden und der Fels von seiner Stelle wegrücken?«

5 גם אור רשעים ידעך ולא-יגה שביב אשו

»Jawohl, das Licht des Frevlers wird erlöschen und die Flamme seines Herdfeuers nicht mehr leuchten;

6 אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך

das Licht wird dunkel werden in seinem Zelt, und seine Leuchte erlischt über ihm;

7 יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו

seine sonst so rüstigen Schritte werden kurz, und seine eigenen Anschläge bringen ihn zu Fall;

8 כי-שלח ברשת ברגליו ועל-שבכה יתהלך

denn er wird von seinen eigenen Füßen ins Netz getrieben, und auf Fallgittern wandelt er dahin.

9 יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים

Die Schlinge erfaßt seine Ferse, der Fallstrick hält ihn fest;

10 טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב

am Boden liegt das Fanggarn für ihn verborgen, und die Falle wartet seiner auf dem Pfade.

11 סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו

Ringsum ängstigen ihn Schrecknisse und hetzen ihn auf Schritt und Tritt.

12 יהי-רעב אנו ואיד נכון לצלעו

Das ihm bestimmte Unheil hungert nach ihm, und das Verderben steht zu seinem Sturz bereit.

13 יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות

Es frißt die Glieder seines Leibes, es frißt seine Glieder der erstgeborene Sohn des Todes.

14 ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות

Herausgerissen wird er aus seinem Zelt, wo er sich sicher fühlte, und es treibt ihn hin zum König der Schrecken.

15 תשכון באהלו מבלי-לו יזרה על-נוהו גפרית

In seinem Zelt haust eine Bewohnerschaft, die nicht zu ihm gehört; Schwefel wird auf seine Wohnstätte gestreut.

16 מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו

Unten verdorren seine Wurzeln, und oben verwelken seine Zweige.

17 זכרו-אבד מני-ארץ ולא-שם לו על-פני-חוץ

Das Andenken an ihn verschwindet von der Erde, und kein Name verbleibt ihm draußen weit und breit;

18 יהדפהו מאור אל-חשך ומתבל ינדהו

er stößt ihn aus dem Licht in die Finsternis hinaus und verjagt ihn vom Erdenrund.

19 לא נין לו ולא-נכד בעמו ואין שריד במגוריו

Nicht Sproß noch Schoß bleibt ihm in seinem Volk erhalten, und kein Überlebender findet sich in seinen Wohnsitzen.

20 על-יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער

Ob seinem Gerichtstage schaudern die im Westen Wohnenden, und die Leute im Osten erfaßt Entsetzen.

21 אך-אלה משכנות עול וזה מקום לא-ידע-אל

Ja, so ergeht es den Wohnungen des Frevlers und so der Stätte des Gottesverächters!«