איוב 18
| ויען בלדד השחי ויאמר | 1 |
Alors, répondant, Baldad, le Subite, dit:
| עד-אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר | 2 |
Jusques à quand enfui lancerez-vous des paroles? Comprenez auparavant, et ensuite nous parlerons.
| מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם | 3 |
Pourquoi sommes-nous considérés comme des animaux stupides, et paraissons-nous méprisables à vos yeux?
| טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צור ממקמו | 4 |
Ô toi, qui perds ton âme dans ta fureur, est-ce qu’à cause de toi la terre sera abandonnée, et les rochers seront transportés hors de leur place?
| גם אור רשעים ידעך ולא-יגה שביב אשו | 5 |
La lumière d’un impie ne s’éteindra-t-elle pas, et la flamme de son feu ne sera-t-elle pas sans éclat?
| אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך | 6 |
La lumière se couvrira de ténèbres dans son tabernacle, et la lampe, qui est au-dessus de lui, s’éteindra.
| יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו | 7 |
Ses pas fermes seront resserrés; et ses conseils le jetteront dans un précipice.
| כי-שלח ברשת ברגליו ועל-שבכה יתהלך | 8 |
Car il a engagé ses pieds dans un rets, et il marche dans ses mailles.
| יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים | 9 |
Son pied sera retenu dans un filet, et une soif ardente le tourmentera.
| טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב | 10 |
Le piège qu’on lui a tendu est caché dans la terre, et les lacs qu’on lui a préparés sont sur le sentier.
| סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו | 11 |
De toutes parts les frayeurs l’épouvanteront, et elles envelopperont ses pieds.
| יהי-רעב אנו ואיד נכון לצלעו | 12 |
Que sa force soit amoindrie par la faim, et que la disette attaque ses flancs.
| יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות | 13 |
Que la mort la plus cruelle dévore la beauté de sa peau, et qu’elle consume la force de ses bras,
| ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות | 14 |
Qu’on arrache de son tabernacle les objets de sa confiance, et que le trépas, comme un roi, le foule aux pieds.
| תשכון באהלו מבלי-לו יזרה על-נוהו גפרית | 15 |
Qu’ils habitent dans son tabernacle, les compagnons de celui qui n’est plus, et que dans son tabernacle soit répandu du soufre.
| מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו | 16 |
Que sous la terre ses racines se dessèchent, et qu’au-dessus soit détruite sa moisson.
| זכרו-אבד מני-ארץ ולא-שם לו על-פני-חוץ | 17 |
Que sa mémoire disparaisse de la terre, et que son nom ne soit point célébré dans les places publiques.
| יהדפהו מאור אל-חשך ומתבל ינדהו | 18 |
Il le chassera de la lumière dans les ténèbres, et il le transportera hors de l’univers.
| לא נין לו ולא-נכד בעמו ואין שריד במגוריו | 19 |
Il n’aura ni postérité, ni famille dans son peuple, ni aucun reste de lui dans ses propres contrées.
| על-יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער | 20 |
Les derniers s’étonneront de son jour fatal, et quant aux premiers, l’horreur les saisira.
| אך-אלה משכנות עול וזה מקום לא-ידע-אל | 21 |
Tels sont les tabernacles d’un méchant, et tel le terme de celui qui ignore Dieu.
