איוב 18
| ויען בלדד השחי ויאמר | 1 |
Bildad prit la parole et dit:
| עד-אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר | 2 |
Jusqu’à quand ferez-vous assaut de discours? Devenez raisonnables, puis nous pourrons parler.
| מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם | 3 |
Pourquoi nous considère-t-on comme des brutes? Pourquoi sommes-nous bornés à vos yeux!
| טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צור ממקמו | 4 |
O toi, qui te déchires toi-même dans ta fureur, est-ce par amour de toi que la terre sera abandonnée et que le rocher changera de place?
| גם אור רשעים ידעך ולא-יגה שביב אשו | 5 |
Oui certes, la lampe des méchants s’éteint, la flamme de son foyer cesse de briller.
| אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך | 6 |
La lumière s’obscurcit dans sa tente, son flambeau s’éteint au-dessus de lui.
| יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו | 7 |
Ses pas, jadis assurés, deviennent hésitants, il est renversé par ses propres projets.
| כי-שלח ברשת ברגליו ועל-שבכה יתהלך | 8 |
Car ses pieds se prennent dans le filet, il chemine sur des rets.
| יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים | 9 |
Le piège le saisit au talon, le traquenard se referme violemment sur lui.
| טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב | 10 |
Des entraves lui sont posées secrètement sur le sol, des embûches couvrent la route qu’il suit.
| סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו | 11 |
De toutes parts les terreurs le poursuivent et font vaciller ses jambes.
| יהי-רעב אנו ואיד נכון לצלעו | 12 |
Sa vigueur dépérit par la faim, la ruine menace ses flancs.
| יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות | 13 |
Les lambeaux de sa peau deviennent une pâture, ses membres, une proie pour le premier-né de la mort.
| ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות | 14 |
Il est arraché de la tente où il vivait en sécurité, et poussé entre les bras du roi des épouvantements.
| תשכון באהלו מבלי-לו יזרה על-נוהו גפרית | 15 |
Des gens qui ne lui sont de rien se fixent dans sa demeure; une pluie de soufre se répand sur son domaine.
| מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו | 16 |
Par en bas, ses racines se dessèchent, par en haut, son feuillage se flétrit.
| זכרו-אבד מני-ארץ ולא-שם לו על-פני-חוץ | 17 |
Son souvenir s’efface de la terre, et rien ne rappelle son nom dans l’étendue du monde.
| יהדפהו מאור אל-חשך ומתבל ינדהו | 18 |
On le repousse de la lumière dans les ténèbres et on l’expulse de l’univers.
| לא נין לו ולא-נכד בעמו ואין שריד במגוריו | 19 |
Il ne laisse ni lignée, ni postérité, ni aucun survivant dans son habitation.
| על-יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער | 20 |
Sa destinée frappe de stupeur ceux de l’Occident et donne le frisson à ceux de l’Orient.
| אך-אלה משכנות עול וזה מקום לא-ידע-אל | 21 |
Oui, voilà ce qui attend les demeures du malfaiteur, la résidence de qui ne reconnaît pas Dieu!
