איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי | 1 |
Mon âme est meurtrie, mes jours s’éteignent, la tombe m’attend.
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני | 2 |
Ne suis-je pas en butte à des moqueries? Mes yeux ne sont-ils pas constamment témoins de leurs perfidies?
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע | 3 |
Ah! De grâce, accorde-moi ta caution! Sois toi-même mon garant vis-à-vis de toi qui voudrait s’engager pour moi?
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם | 4 |
Car tu as fermé leur cœur à la raison; aussi ne les laisseras-tu pas triompher.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה | 5 |
Pour une part de butin on trahit des amis, de sorte que les yeux de leurs enfants se consument de misère.
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה | 6 |
On a fait de moi la fable des nations; je suis l’homme à qui on crache au visage.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם | 7 |
Mes yeux sont éteints par le chagrin, et tous mes organes sont comme une ombre.
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר | 8 |
Les gens de bien en sont stupéfaits, et l’innocent en est révolté contre l’impie.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ | 9 |
Cependant le juste persiste dans sa conduite, et celui qui a les mains pures redouble d’énergie.
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם | 10 |
Quant à vous, retournez-vous donc tous contre moi, venez! Je ne trouverai pas un sage parmi vous.
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי | 11 |
Mes jours ont fui, mes projets sont ruinés, ces trésors de mon cœur.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך | 12 |
De la nuit ils veulent faire le jour, ils disent la lumière plus proche que les ténèbres.
| אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585) | 13 |
Si je n’attends plus d’autre demeure que le Cheol, si j’ai étendu ma couche dans la région des ombres; (Sheol h7585)
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה | 14 |
si je dis au tombeau: "Tu es mon père!" et à la vermine: "Tu es ma mère et ma sœur"
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה | 15 |
où donc est mon espérance? Mon espérance, qui peut la voir?
