איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי | 1 |
Mi spirit schal be maad feble; my daies schulen be maad schort, and oneli the sepulcre is left to me.
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני | 2 |
Y have not synned, and myn iye dwellith in bittirnessis.
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע | 3 |
Lord, delyuere thou me, and sette thou me bisidis thee; and the hond of ech fiyte ayens me.
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם | 4 |
Thou hast maad the herte of hem fer fro doctryn, `ethir knowyng of treuthe; therfor thei schulen not be enhaunsid.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה | 5 |
He bihetith prey to felowis, and the iyen of hise sones schulen faile.
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה | 6 |
He hath set as in to a prouerbe of the comyn puple, and his saumple bifor hem.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם | 7 |
Myn `iye dasewide at indignacioun; and my membris ben dryuun as in to nouyt.
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר | 8 |
Iust men schulen wondre on this thing; and an innocent schal be reisid ayens an ypocrite.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ | 9 |
And a iust man schal holde his weie, and he schal adde strengthe to clene hondis.
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם | 10 |
Therfor alle `ye be conuertid, and come ye; and Y schal not fynde in you ony wiys man.
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי | 11 |
My daies ben passid; my thouytis ben scaterid, turmentynge myn herte.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך | 12 |
Tho han turned the nyyt `in to day; and eft aftir derknessis hope liyt.
| אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585) | 13 |
If Y `susteyne, ether suffre pacientli, helle is myn hous; and Y haue arayede my bed in derknessis. (Sheol h7585)
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה | 14 |
Y seide to rot, Thou art my fadur; and to wormes, Ye ben my modir and my sister.
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה | 15 |
Therfor where is now myn abidyng? and who biholdith my pacience?
