איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי | 1 |
My spirit will be wasted, my days will be shortened, and only the grave will be left for me.
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני | 2 |
I have not sinned, yet my eye remains in bitterness.
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע | 3 |
Free me, O Lord, and set me beside you, and let the hand of anyone you wish fight against me.
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם | 4 |
You have set their heart far from discipline; therefore, they will not be praised.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה | 5 |
He promises prey to his companions, but the eyes of his sons will grow faint.
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה | 6 |
He has posted me like a proverb to the people, and I am an example in their presence.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם | 7 |
My eyesight has been clouded by indignation, and my limbs have been reduced, as if to nothing.
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר | 8 |
The just will be astounded over this, and the innocent will be stirred up against the hypocrite.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ | 9 |
And the just will cling to his way, and clean hands will increase strength.
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם | 10 |
Therefore, be converted, all of you, and approach, for I do not find in you any wisdom.
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי | 11 |
My days have passed away; my thoughts have been scattered, tormenting my heart.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך | 12 |
They have turned night into day, and I hope for light again after the darkness.
| אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585) | 13 |
If I should wait, the underworld is my house, and in darkness I have spread out my bed. (Sheol h7585)
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה | 14 |
I have said to decay and to worms: “You are my father, my mother, and my sister.”
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה | 15 |
Therefore, where is my expectation now, and who is it that considers my patience?
