< איוב 17 >
רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי | 1 |
“My spirit is broken; my days are extinguished; the grave awaits me.
אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני | 2 |
Surely mockers surround me, and my eyes must gaze at their rebellion.
שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע | 3 |
Give me, I pray, the pledge You demand. Who else will be my guarantor?
כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם | 4 |
You have closed their minds to understanding; therefore You will not exalt them.
לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה | 5 |
If a man denounces his friends for a price, the eyes of his children will fail.
והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה | 6 |
He has made me a byword among the people, a man in whose face they spit.
ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם | 7 |
My eyes have grown dim with grief, and my whole body is but a shadow.
ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר | 8 |
The upright are appalled at this, and the innocent are stirred against the godless.
ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ | 9 |
Yet a righteous one holds to his way, and the one with clean hands grows stronger.
ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם | 10 |
But come back and try again, all of you. For I will not find a wise man among you.
ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי | 11 |
My days have passed; my plans are broken off— even the desires of my heart.
לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך | 12 |
They have turned night into day, making light seem near in the face of darkness.
אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol ) | 13 |
If I look for Sheol as my home, if I spread out my bed in darkness, (Sheol )
לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה | 14 |
and say to corruption, ‘You are my father,’ and to the worm, ‘My mother,’ or ‘My sister,’
ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה | 15 |
where then is my hope? Who can see any hope for me?
בדי שאל תרדנה אם-יחד על-עפר נחת (Sheol ) | 16 |
Will it go down to the gates of Sheol? Will we go down together into the dust?” (Sheol )