איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי | 1 |
Brudt er min Ånd, mine Dage slukt, og Gravene venter mig;
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני | 2 |
visselig, Spot er min Del, og bittert er, hvad mit Øje må skue.
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע | 3 |
Stil Sikkerhed for mig hos dig! Hvem anden giver mig Håndslag?
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם | 4 |
Thi du lukked deres Hjerte for Indsigt, derfor vil du ikke ophøje dem;
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה | 5 |
den, der forråder Venner til Plyndring, hans Sønners Øjne hentæres.
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה | 6 |
Til Mundheld har du gjort mig for Folk, jeg er blevet et Jærtegn for dem;
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם | 7 |
mit Øje er sløvet af Kvide, som Skygger er mine Lemmer til Hobe;
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר | 8 |
retsindige stivner af Rædsel ved sligt, over vanhellig harmes den skyldfri,
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ | 9 |
men den retfærdige holder sin Vej, en renhåndet vokser i Kraft.
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם | 10 |
Men I, mød kun alle frem igen, en Vismand fnder jeg ikke iblandt jer!
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי | 11 |
Mine Dage stunder mod Døden, brudt er mit Hjertes Ønsker;
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך | 12 |
Natten gør jeg til Dag, Lyset for mig er Mørke;
| אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585) | 13 |
vil jeg håbe, får jeg dog Bolig i Døden, jeg reder i Mørket mit Leje, (Sheol h7585)
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה | 14 |
Graven kalder jeg Fader, Forrådnelsen Moder og Søster.
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה | 15 |
Hvor er da vel mit Håb, og hvo kan øjne min Lykke?
