< איוב 17 >
רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי | 1 |
Dýchání mé ruší se, dnové moji hynou, hrobu blízký jsem.
אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני | 2 |
Jistě posměvači jsou u mne, a pro jejich mne kormoucení nepřichází ani sen na oči mé.
שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע | 3 |
Postav mi, prosím, rukojmě za sebe; kdo jest ten, nechť mi na to ruky podá.
כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם | 4 |
Nebo srdce jejich přikryl jsi, aby nerozuměli, a protož jich nepovýšíš.
לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה | 5 |
Kdož pochlebuje bližním, oči synů jeho zhynou.
והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה | 6 |
Jistě vystavil mne za přísloví lidem, a za divadlo všechněm,
ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם | 7 |
Tak že pro žalost pošly oči mé, a oudové moji všickni stínu jsou podobni.
ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר | 8 |
Užasnouť se nad tím upřímí, a však nevinný proti pokrytci vždy se zsilovati bude.
ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ | 9 |
Přídržeti se bude, pravím, spravedlivý cesty své, a ten, jenž jest čistých rukou, posilní se více.
ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם | 10 |
Tolikéž i vy všickni obraťte se, a poďte, prosím; neboť nenacházím mezi vámi moudrého.
ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי | 11 |
Dnové moji pomíjejí, myšlení má mizejí, přemyšlování, pravím, srdce mého.
לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך | 12 |
Noc mi obracejí v den, a světla denního ukracují pro přítomnost temností.
אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol ) | 13 |
Abych pak čeho i očekával, hrob bude dům můj, ve tmě usteli ložce své. (Sheol )
לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה | 14 |
Jámu nazovu otcem svým, matkou pak a sestrou svou červy.
ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה | 15 |
Kdež jest tedy očekávání mé? A kdo to, čím bych se troštoval, spatří?
בדי שאל תרדנה אם-יחד על-עפר נחת (Sheol ) | 16 |
Do skrýší hrobu sstoupí, poněvadž jest všechněm v prachu země odpočívati. (Sheol )