איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי | 1 |
我的心靈消耗，我的日子滅盡； 墳墓為我預備好了。
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני | 2 |
真有戲笑我的在我這裏， 我眼常見他們惹動我。
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע | 3 |
願主拿憑據給我，自己為我作保。 在你以外誰肯與我擊掌呢？
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם | 4 |
因你使他們心不明理， 所以你必不高舉他們。
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה | 5 |
控告他的朋友、以朋友為可搶奪的， 連他兒女的眼睛也要失明。
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה | 6 |
上帝使我作了民中的笑談； 他們也吐唾沫在我臉上。
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם | 7 |
我的眼睛因憂愁昏花； 我的百體好像影兒。
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר | 8 |
正直人因此必驚奇； 無辜的人要興起攻擊不敬虔之輩。
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ | 9 |
然而，義人要持守所行的道； 手潔的人要力上加力。
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם | 10 |
至於你們眾人，可以再來辯論吧！ 你們中間，我找不着一個智慧人。
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי | 11 |
我的日子已經過了； 我的謀算、我心所想望的已經斷絕。
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך | 12 |
他們以黑夜為白晝， 說：亮光近乎黑暗。
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה | 14 |
若對朽壞說：你是我的父； 對蟲說：你是我的母親姊妹；
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה | 15 |
這樣，我的指望在哪裏呢？ 我所指望的誰能看見呢？
