איוב 16
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Respondens autem Job, dixit:
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם | 2 |
Audivi frequenter talia: consolatores onerosi omnes vos estis.
| הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה | 3 |
Numquid habebunt finem verba ventosa? aut aliquid tibi molestum est, si loquaris?
| גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי | 4 |
Poteram et ego similia vestri loqui, atque utinam esset anima vestra pro anima mea: consolarer et ego vos sermonibus, et moverem caput meum super vos;
| אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך | 5 |
roborarem vos ore meo, et moverem labia mea, quasi parcens vobis.
| אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך | 6 |
Sed quid agam? Si locutus fuero, non quiescet dolor meus, et si tacuero, non recedet a me.
| אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי | 7 |
Nunc autem oppressit me dolor meus, et in nihilum redacti sunt omnes artus mei.
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה | 8 |
Rugæ meæ testimonium dicunt contra me, et suscitatur falsiloquus adversus faciem meam, contradicens mihi.
| אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי | 9 |
Collegit furorem suum in me, et comminans mihi, infremuit contra me dentibus suis: hostis meus terribilibus oculis me intuitus est.
| פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון | 10 |
Aperuerunt super me ora sua, et exprobrantes percusserunt maxillam meam: satiati sunt pœnis meis.
| יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני | 11 |
Conclusit me Deus apud iniquum, et manibus impiorum me tradidit.
| שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה | 12 |
Ego ille quondam opulentus, repente contritus sum: tenuit cervicem meam, confregit me, et posuit me sibi quasi in signum.
| יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי | 13 |
Circumdedit me lanceis suis; convulneravit lumbos meos: non pepercit, et effudit in terra viscera mea.
| יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור | 14 |
Concidit me vulnere super vulnus: irruit in me quasi gigas.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני | 15 |
Saccum consui super cutem meam, et operui cinere carnem meam.
| פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות | 16 |
Facies mea intumuit a fletu, et palpebræ meæ caligaverunt.
| על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה | 17 |
Hæc passus sum absque iniquitate manus meæ, cum haberem mundas ad Deum preces.
| ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי | 18 |
Terra, ne operias sanguinem meum, neque inveniat in te locum latendi clamor meus:
| גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים | 19 |
ecce enim in cælo testis meus, et conscius meus in excelsis.
| מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני | 20 |
Verbosi amici mei: ad Deum stillat oculus meus:
| ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו | 21 |
atque utinam sic judicaretur vir cum Deo, quomodo judicatur filius hominis cum collega suo.
| כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך | 22 |
Ecce enim breves anni transeunt, et semitam per quam non revertar ambulo.
