איוב 16

1 ויען איוב ויאמר

Allora Giobbe rispose e disse:

2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם

“Di cose come codeste, ne ho udite tante! Siete tutti dei consolatori molesti!

3 הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה

Non ci sarà egli una fine alle parole vane? Che cosa ti provoca a rispondere?

4 גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי

Anch’io potrei parlare come voi, se voi foste al posto mio; potrei mettere assieme delle parole contro a voi e su di voi scrollare il capo;

5 אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך

potrei farvi coraggio con la bocca; e il conforto delle mie labbra vi calmerebbe.

6 אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך

Se parlo, il mio dolore non ne sarà lenito; e se cesso di parlare, che sollievo ne avrò?

7 אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי

Ora, purtroppo, Dio m’ha ridotto senza forze, ha desolato tutta la mia casa;

8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה

m’ha coperto di grinze e questo testimonia contro a me, la mia magrezza si leva ad accusarmi in faccia.

9 אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי

La sua ira mi lacera, mi perseguita, digrigna i denti contro di me. Il mio nemico aguzza gli occhi su di me.

10 פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון

Apron larga contro a me la bocca, mi percuoton per obbrobrio le guance, si metton tutt’insieme a darmi addosso.

11 יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני

Iddio mi dà in balìa degli empi, mi getta in mano dei malvagi.

12 שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה

Vivevo in pace, ed egli m’ha scosso con violenza, m’ha preso per la nuca, m’ha frantumato, m’ha posto per suo bersaglio.

13 יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי

I suoi arcieri mi circondano, egli mi trafigge i reni senza pietà, sparge a terra il mio fiele.

14 יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור

Apre sopra di me breccia su breccia, mi corre addosso come un guerriero.

15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני

Mi son cucito un cilicio sulla pelle, ho prostrato la mia fronte nella polvere.

16 פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות

Il mio viso è rosso di pianto, e sulle mie palpebre si stende l’ombra di morte.

17 על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה

Eppure, le mie mani non commisero mai violenza, e la mia preghiera fu sempre pura.

18 ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי

O terra, non coprire il mio sangue, e non vi sia luogo ove si fermi il mio grido!

19 גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים

Già fin d’ora, ecco, il mio Testimonio è in cielo, il mio Garante è nei luoghi altissimi.

20 מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני

Gli amici mi deridono, ma a Dio si volgon piangenti gli occhi miei;

21 ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו

sostenga egli le ragioni dell’uomo presso Dio, le ragioni del figliuol d’uomo contro i suoi compagni!

22 כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך

Poiché, pochi anni ancora, e me ne andrò per una via senza ritorno.