איוב 16

1 ויען איוב ויאמר

Alors Job prit la parole et dit:

2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם

J’ai souvent entendu de semblables harangues; vous êtes tous d’insupportables consolateurs.

3 הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה

Quand finiront ces vains discours? Quel aiguillon t’excite à répliquer?

4 גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי

Moi aussi, je saurais parler comme vous, si vous étiez à ma place; j’arrangerais de beaux discours à votre adresse, je secouerais la tête sur vous;

5 אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך

je vous encouragerais de la bouche, et vous auriez pour soulagement l’agitation de mes lèvres.

6 אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך

Si je parle, ma douleur n’est pas adoucie; si je me tais, en est-elle soulagée?

7 אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי

Aujourd’hui, hélas! Dieu a épuisé mes forces… ô Dieu, tu as moissonné tous mes proches.

8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה

Tu me garrottes… c’est un témoignage contre moi!… ma maigreur se lève contre moi, en face elle m’accuse.

9 אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי

Sa colère me déchire et me poursuit, il grince des dents contre moi; mon ennemi darde sur moi ses regards.

10 פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון

Ils ouvrent leur bouche pour me dévorer, ils me frappent la joue avec outrage, ils se liguent tous ensemble pour me perdre.

11 יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני

Dieu m’a livré au pervers, il m’a jeté entre les mains des méchants.

12 שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה

J’étais en paix, et il m’a secoué, il m’a saisi par la nuque, et il m’a brisé. Il m’a posé en but à ses traits,

13 יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי

ses flèches volent autour de moi; il perce mes flancs sans pitié, il répand mes entrailles sur la terre;

14 יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור

il me fait brèche sur brèche, il fond sur moi comme un géant.

15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני

J’ai cousu un sac sur ma peau, et j’ai roulé mon front dans la poussière.

16 פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות

Mon visage est tout rouge de larmes, et l’ombre de la mort s’étend sur mes paupières,

17 על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה

quoiqu’il n’y ait pas d’iniquités dans mes mains, et que ma prière soit pure.

18 ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי

Ô terre, ne couvre point mon sang, et que mes cris s’élèvent librement!

19 גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים

À cette heure même, voici que j’ai mon témoin dans le ciel, mon défenseur dans les hauts lieux.

20 מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני

Mes amis se moquent de moi, c’est vers Dieu que pleurent mes yeux.

21 ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו

Qu’il juge lui-même entre Dieu et l’homme, entre le fils de l’homme et son semblable!

22 כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך

Car les années qui me sont comptés s’écoulent, et j’entre dans un sentier d’où je ne reviendrai pas.