< איוב 16 >
Then Job answered and said,
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם | 2 |
I have heard many such things: miserable comforters [are] ye all.
הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה | 3 |
Shall vain words have an end? or what emboldeneth thee that thou answerest?
גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי | 4 |
I also could speak as ye [do]: if your soul were in my soul's stead, I could heap up words against you, and shake my head at you.
אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך | 5 |
[But] I would strengthen you with my mouth and the moving of my lips should assuage [your grief].
אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך | 6 |
Though I speak, my grief is not assuaged: and [though] I forbear, what am I eased?
אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי | 7 |
But now he hath made me weary: thou hast made desolate all my company.
ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה | 8 |
And thou hast filled me with wrinkles, [which] is a witness [against me]: and my leanness rising up in me beareth witness to my face.
אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי | 9 |
He teareth [me] in his wrath, who hateth me: he gnasheth upon me with his teeth; my enemy sharpeneth his eyes upon me.
פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון | 10 |
They have gaped upon me with their mouth; they have smitten me upon the cheek reproachfully; they have gathered themselves against me.
יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני | 11 |
God hath delivered me to the ungodly, and turned me over into the hands of the wicked.
שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה | 12 |
I was at ease, but he hath broken me asunder: he hath also taken [me] by my neck, and shaken me to pieces, and set me up for his mark.
יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי | 13 |
His archers encompass me; he cleaveth my reins asunder, and doth not spare; he poureth out my gall upon the ground.
יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור | 14 |
He breaketh me with breach upon breach, he runneth upon me like a giant.
שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני | 15 |
I have sewed sackcloth upon my skin, and defiled my horn in the dust.
פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות | 16 |
My face is foul with weeping, and on my eyelids [are] the shades of death;
על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה | 17 |
Not for [any] injustice in my hands: also my prayer [is] pure.
ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי | 18 |
O earth, cover not thou my blood, and let my cry have no place.
גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים | 19 |
Also now, behold, my witness [is] in heaven, and my record [is] on high.
מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני | 20 |
My friends scorn me: [but] my eye poureth out [tears] to God.
ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו | 21 |
O that one might plead for a man with God, as a man [pleadeth] for his neighbor!
כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך | 22 |
When a few years are come, then I shall go the way [whence] I shall not return.