< איוב 16 >
Then Job answered and said,
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם | 2 |
I have heard many such things: miserable comforters are ye all.
הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה | 3 |
Shall vain words have an end? or what provoketh thee that thou answerest?
גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי | 4 |
I also could speak as ye do; if your soul were in my soul’s stead, I could join words together against you, and shake mine head at you.
אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך | 5 |
[But] I would strengthen you with my mouth, and the solace of my lips should assuage [your grief].
אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך | 6 |
Though I speak, my grief is not assuaged: and though I forbear, what am I eased?
אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי | 7 |
But now he hath made me weary: thou hast made desolate all my company.
ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה | 8 |
And thou hast laid fast hold on me, [which] is a witness [against me]: and my leanness riseth up against me, it testifieth to my face.
אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי | 9 |
He hath torn me in his wrath, and persecuted me; he hath gnashed upon me with his teeth: mine adversary sharpeneth his eyes upon me.
פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון | 10 |
They have gaped upon me with their mouth; they have smitten me upon the cheek reproachfully: they gather themselves together against me.
יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני | 11 |
God delivereth me to the ungodly, and casteth me into the hands of the wicked.
שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה | 12 |
I was at ease, and he brake me asunder; yea, he hath taken me by the neck, and dashed me to pieces: he hath also set me up for his mark.
יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי | 13 |
His archers compass me round about, he cleaveth my reins asunder, and doth not spare; he poureth out my gall upon the ground.
יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור | 14 |
He breaketh me with breach upon breach; he runneth upon me like a giant.
שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני | 15 |
I have sewed sackcloth upon my skin, and have laid my horn in the dust.
פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות | 16 |
My face is foul with weeping, and on my eyelids is the shadow of death;
על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה | 17 |
Although there is no violence in mine hands, and my prayer is pure.
ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי | 18 |
O earth, cover not thou my blood, and let my cry have no [resting] place.
גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים | 19 |
Even now, behold, my witness is in heaven, and he that coucheth for me is on high.
מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני | 20 |
My friends scorn me: [but] mine eye poureth out tears unto God;
ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו | 21 |
That he would maintain the right of a man with God, and of a son of man with his neighbour!
כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך | 22 |
For when a few years are come, I shall go the way whence I shall not return.