איוב 16

1 ויען איוב ויאמר

And Job answers and says:

2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם

“I have heard many such things, Miserable comforters [are] you all.

3 הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה

Is there an end to words of wind? Or what emboldens you that you answer?

4 גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי

I also, like you, might speak, If your soul were in my soul’s stead. I might join against you with words, And nod at you with my head.

5 אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך

I might harden you with my mouth, And the moving of my lips might be sparing.

6 אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך

If I speak, my pain is not restrained, And I cease—what goes from me?

7 אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי

Only, now, it has wearied me; You have desolated all my company,

8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה

And You loathe me, For it has been a witness, And my failure rises up against me, It testifies in my face.

9 אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי

His anger has torn, and He hates me, He has gnashed at me with His teeth, My adversary sharpens His eyes for me.

10 פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון

They have gaped on me with their mouth, In reproach they have struck my cheeks, Together they set themselves against me.

11 יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני

God shuts me up to the perverse, And turns me over to the hands of the wicked.

12 שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה

I have been at ease, and He breaks me, And He has laid hold on my neck, And He breaks me in pieces, And He raises me to Him for a mark.

13 יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי

His archers go around against me. He split my reins, and does not spare, He pours out my gall to the earth.

14 יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור

He breaks me—breach on breach, He runs on me as a mighty one.

15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני

I have sewed sackcloth on my skin, And have rolled my horn in the dust.

16 פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות

My face is foul with weeping, And on my eyelids [is] death-shade.

17 על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה

Not for violence in my hands, And my prayer [is] pure.

18 ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי

O earth, do not cover my blood! And let there not be a place for my cry.

19 גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים

Also, now, behold, my witness [is] in the heavens, And my testifier in the high places.

20 מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני

My interpreter [is] my friend, My eye has dropped to God;

21 ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו

And He reasons for a man with God, As a son of man for his friend.

22 כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך

When a few years come, Then I go [on] the path of no return.”