< איוב 16 >
Then answered Job, and said,
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם | 2 |
I have heard many things such as these: troublesome comforters are ye all.
הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה | 3 |
Shall there be any end to words of wind? or what compelleth thee that thou shouldst answer?
גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי | 4 |
I also could well speak as ye do: if your soul were but in my soul's stead, I could overwhelm you with words, and could shake my head at you.
אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך | 5 |
But I would strengthen you with my mouth, and the condolence of my lips should restrain [your grief].
אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך | 6 |
Though I were to speak, my pain would not be restrained; and though I should forbear, what will go away from me?
אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי | 7 |
But now he hath made me weary: thou hast made desolate all my company.
ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה | 8 |
And thou hast filled me with wrinkles, they are my witnesses; and my leanness riseth up for me, giveth its testimony to my face.
אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי | 9 |
In his wrath he teareth me to pieces, and assaileth me: he gnasheth over me with his teeth; my adversary sendeth threatening looks at me.
פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון | 10 |
They now open wide against me their mouth; reproachfully they smite my cheek: altogether do they assemble against me.
יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני | 11 |
God hath surrendered me to the unjust, and cast me down into the hands of the wicked.
שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה | 12 |
I was at ease, but he hath crushed me; he hath also grasped me by the neck, and shaken me to pieces, and set me up unto himself as a mark;
יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי | 13 |
His archers encompass me round about; he cleaveth my reins sunder, and doth not pity; he poureth out upon the ground my gall;
יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור | 14 |
He breaketh me down with breach upon breach; he runneth against me like a mighty man.
שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני | 15 |
Sackcloth have I sewed upon my skin, and my horn I roll in the dust.
פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות | 16 |
My face gloweth from weeping, and on my eyelids resteth the shadow of death:
על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה | 17 |
Not because any violence is in my hands, and while my prayer is pure.
ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי | 18 |
Earth! do thou not cover up my blood, and let no place restrain my cry.
גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים | 19 |
Even now, behold, my witness is in the heavens, and one that testifieth for me is on high.
מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני | 20 |
Are my friends my defenders? unto God my eye poureth out [its tears].
ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו | 21 |
And oh that a man might plead with God, as one son of earth with the other!
כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך | 22 |
For when the numbered years are passed, then must I travel a path whence I cannot return.