< איוב 16 >

ויען איוב ויאמר 1
Then answered Job, and said,
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם 2
I have heard many things such as these: troublesome comforters are ye all.
הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה 3
Shall there be any end to words of wind? or what compelleth thee that thou shouldst answer?
גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי 4
I also could well speak as ye do: if your soul were but in my soul's stead, I could overwhelm you with words, and could shake my head at you.
אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך 5
But I would strengthen you with my mouth, and the condolence of my lips should restrain [your grief].
אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך 6
Though I were to speak, my pain would not be restrained; and though I should forbear, what will go away from me?
אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי 7
But now he hath made me weary: thou hast made desolate all my company.
ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה 8
And thou hast filled me with wrinkles, they are my witnesses; and my leanness riseth up for me, giveth its testimony to my face.
אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי 9
In his wrath he teareth me to pieces, and assaileth me: he gnasheth over me with his teeth; my adversary sendeth threatening looks at me.
פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון 10
They now open wide against me their mouth; reproachfully they smite my cheek: altogether do they assemble against me.
יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני 11
God hath surrendered me to the unjust, and cast me down into the hands of the wicked.
שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה 12
I was at ease, but he hath crushed me; he hath also grasped me by the neck, and shaken me to pieces, and set me up unto himself as a mark;
יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי 13
His archers encompass me round about; he cleaveth my reins sunder, and doth not pity; he poureth out upon the ground my gall;
יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור 14
He breaketh me down with breach upon breach; he runneth against me like a mighty man.
שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני 15
Sackcloth have I sewed upon my skin, and my horn I roll in the dust.
פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות 16
My face gloweth from weeping, and on my eyelids resteth the shadow of death:
על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה 17
Not because any violence is in my hands, and while my prayer is pure.
ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי 18
Earth! do thou not cover up my blood, and let no place restrain my cry.
גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים 19
Even now, behold, my witness is in the heavens, and one that testifieth for me is on high.
מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני 20
Are my friends my defenders? unto God my eye poureth out [its tears].
ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו 21
And oh that a man might plead with God, as one son of earth with the other!
כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך 22
For when the numbered years are passed, then must I travel a path whence I cannot return.

< איוב 16 >