איוב 16

1 ויען איוב ויאמר

Then Job answered and said,

2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם

I have heard many such things: miserable comforters [are] ye all.

3 הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה

Shall vain words have an end? or what emboldeneth thee that thou answerest?

4 גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי

I also could speak as ye [do: ] if your soul were in my soul’s stead, I could heap up words against you, and shake mine head at you.

5 אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך

[But] I would strengthen you with my mouth, and the moving of my lips should asswage [your grief].

6 אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך

Though I speak, my grief is not asswaged: and [though] I forbear, what am I eased?

7 אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי

But now he hath made me weary: thou hast made desolate all my company.

8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה

And thou hast filled me with wrinkles, [which] is a witness [against me: ] and my leanness rising up in me beareth witness to my face.

9 אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי

He teareth [me] in his wrath, who hateth me: he gnasheth upon me with his teeth; mine enemy sharpeneth his eyes upon me.

10 פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון

They have gaped upon me with their mouth; they have smitten me upon the cheek reproachfully; they have gathered themselves together against me.

11 יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני

God hath delivered me to the ungodly, and turned me over into the hands of the wicked.

12 שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה

I was at ease, but he hath broken me asunder: he hath also taken [me] by my neck, and shaken me to pieces, and set me up for his mark.

13 יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי

His archers compass me round about, he cleaveth my reins asunder, and doth not spare; he poureth out my gall upon the ground.

14 יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור

He breaketh me with breach upon breach, he runneth upon me like a giant.

15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני

I have sewed sackcloth upon my skin, and defiled my horn in the dust.

16 פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות

My face is foul with weeping, and on my eyelids [is] the shadow of death;

17 על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה

Not for [any] injustice in mine hands: also my prayer [is] pure.

18 ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי

O earth, cover not thou my blood, and let my cry have no place.

19 גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים

Also now, behold, my witness [is] in heaven, and my record [is] on high.

20 מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני

My friends scorn me: [but] mine eye poureth out [tears] unto God.

21 ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו

O that one might plead for a man with God, as a man [pleadeth] for his neighbour!

22 כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך

When a few years are come, then I shall go the way [whence] I shall not return.