< איוב 16 >

ויען איוב ויאמר 1
And Job answered and said,
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם 2
I have heard many such things: grievous comforters are ye all.
הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה 3
Shall words of wind have an end? or what provoketh thee that thou answerest?
גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי 4
I also could speak as ye: if your soul were in my soul's stead, I could join together words against you, and shake my head at you;
אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך 5
[But] I would encourage you with my mouth, and the solace of my lips should assuage [your pain].
אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך 6
If I speak, my pain is not assuaged; and if I forbear, what am I eased?
אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי 7
But now he hath made me weary; ...thou hast made desolate all my family;
ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה 8
Thou hast shrivelled me up! it is become a witness; and my leanness riseth up against me, it beareth witness to my face.
אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי 9
His anger teareth and pursueth me; he gnasheth with his teeth against me; [as] mine adversary he sharpeneth his eyes at me.
פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון 10
They gape upon me with their mouth; they smite my cheeks reproachfully; they range themselves together against me.
יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני 11
God hath delivered me over to the iniquitous man, and hurled me into the hands of the wicked.
שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה 12
I was at rest, but he hath shattered me; he hath taken me by the neck and shaken me to pieces, and set me up for his mark.
יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי 13
His arrows encompass me round about, he cleaveth my reins asunder and doth not spare; he poureth out my gall upon the ground.
יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור 14
He breaketh me with breach upon breach; he runneth upon me like a mighty man.
שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני 15
I have sewed sackcloth upon my skin, and rolled my horn in the dust.
פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות 16
My face is red with weeping, and on my eyelids is the shadow of death;
על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה 17
Although there is no violence in my hands, and my prayer is pure.
ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי 18
O earth, cover not my blood, and let there be no place for my cry!
גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים 19
Even now, behold, my Witness is in the heavens, and he that voucheth for me is in the heights.
מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני 20
My friends are my mockers; mine eye poureth out tears unto God.
ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו 21
Oh that there were arbitration for a man with God, as a son of man for his friend!
כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך 22
For years [few] in number shall pass, — and I shall go the way [whence] I shall not return.

< איוב 16 >