איוב 15

1 ויען אליפז התימני ויאמר

Då tok Elifaz frå Teman til ords og sagde:

2 החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו

«Kjem svar i vind og ver frå vismann? Fyller han barmen sin med storm?

3 הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם

Vil han med ugangstale lasta? Med ord som nyttelause er?

4 אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל

Otten for Gud den bryt du ned og skjeplar andakt for Guds åsyn.

5 כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים

For syndi styrer munnen din; du talar som dei falske talar.

6 ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך

Din munn deg dømer, ikkje eg; og dine lippor vitnar mot deg.

7 הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת

Vart fyrst av menneskje du fødd? Vert fyre haugarne du avla?

8 הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה

Var du i Guds rådleggjing med? Og fekk du visdom til deg rana?

9 מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא

Kva veit du som me ikkje veit? Kva skynar du som me ei kjenner?

10 גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים

Gråhærd og gamling er hjå oss; han eldre er enn jamvel far din.

11 המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך

Er trøyst frå Gud det altfor ring? Vanvyrder du eit rolegt ord?

12 מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך

Kvi let du hugen eggja deg? Kvi let du auga rulla vilt?

13 כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין

For imot Gud din harm du snur og let or munnen ordi strøyma.

14 מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה

Kor kann vel mannen vera rein? Og kvinnefødde hava rett?

15 הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו

På sine heilage han lit ei; for honom er’kje himmeln rein,

16 אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה

langt mindre då ein styggeting, ein mann som urett drikk som med vatn.

17 אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה

Eg vil deg læra; høyr på meg! Det som eg såg, vil eg deg melda,

18 אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם

det som vismenner segja kann, og ei hev dult frå sine feder,

19 להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם

dei som åleine landet åtte, og ingen framand kom bland deim.

20 כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ

Den vonde stødt i uro liver, for valdsmann gøymt er fåe år.

21 קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו

I øyro rædsletonar ljomar; fyrr han veit av, kjem tynaren.

22 לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב

Han trur’kje han kann fly frå myrkret; han venta lyt det kvasse sverd.

23 נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך

Han leitar etter brød: Kvar er det? Han veit, ein myrk dag er for hand.

24 יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור

Naud, trengsla skræmer, tyngjer honom, liksom ein konge budd til strid.

25 כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר

For imot Gud han lyfte handi og våga tråssa Allvalds-Gud,

26 ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו

han storma fram med nakken lyft, med vern utav skjold-ryggjer sterke;

27 כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל

han dekte andlitet med feitt og gjorde sine lender feite.

28 וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים

Han budde i bannstøytte byar, i hus som ingen burde bu i, men til grushaugar etla var.

29 לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם

Han vart’kje rik, hans gods kverv burt, hans grøda luter ei mot jordi.

30 לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו

Han kann’kje koma undan myrkret. Hans greiner turkast burt i hiten, og han kjem burt ved hans munns ande.

31 אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו

Trur han på fåfengd, vert han narra, og berre fåfengd haustar han.

32 בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה

Fyrr dagen kjem, då vert det uppfyllt, hans palmegreiner grønkar ikkje.

33 יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו

Lik vinstokk misser han si druva, spiller sin blom som oljetreet.

34 כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד

Ein syndarflokk set ingi frukt, og elden øyder mute- tjeldi.

35 הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה

Dei avlar møda, føder tjon, og svik i fanget sitt dei nører.»