איוב 15

1 ויען אליפז התימני ויאמר

Darauf erwidert Eliphaz von Teman also:

2 החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו

"Kann denn ein Weiser so unsinnige Beweise bringen und sich in solcher Hohlheit blähen?

3 הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם

Kann er Beweis mit Reden führen, die nichts taugen, mit Sprüchen, die nichts nütze sind?

4 אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל

Du machst die Gottesfurcht zunichte, zerstörst die Andacht vor der Gottheit,

5 כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים

wenn deine Schuld dich lehrt, also zu reden, und du Verschmitzter Redeweise wählst.

6 ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך

Dein eigener Mund verdammt dich und nicht ich; die eigenen Lippen strafen dich.

7 הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת

Warst du als Erstlingsmensch geboren und kamst du vor den Hügeln auf die Welt,

8 הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה

und hörtest du im Rate Gottes zu und holtest Weisheit dir allein?

9 מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא

Was weißt du, und wir wüßten's nicht, verstehst, was unbekannt uns wäre?

10 גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים

Sind unter uns doch graue Häupter, mehr als betagt genug, um Vater dir zu sein.

11 המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך

Ist dir die Gotteströstung zu gering, das Wort, das sanft an dich ergeht?

12 מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך

Warum reißt dich ein Unmut fort? Was blicken deine Augen finster,

13 כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין

daß deinen Geist du Gott zurückzugeben trachtest? Nur mit dem Munde freilich hast du das gesagt.

14 מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה

Was ist der Mensch, daß rein er wäre, gerecht der Weibgeborene?

15 הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו

Selbst seinen Heiligen traut er nicht; der Himmel ist nicht rein in seinen Augen,

16 אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה

geschweige der Abscheuliche, Verdorbene, der Mensch, der Sünde wie das Wasser trinkt.

17 אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה

Ich will dich lehren; hör mir zu. Was ich geschaut, will ich dir sagen,

18 אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם

was Weise einst verkündet, was ihre Väter ihnen nicht verhehlt,

19 להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם

die noch allein im Lande saßen, zu denen noch kein Fremder kam.

20 כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ

Des Bösen Leben ist voll Angst; nur wenig Jahre sind für den Gewaltmenschen bestimmt.

21 קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו

Der Schrecken hallt in seinem Ohr; wiewohl in Sicherheit, wird er vom Räuber überfallen schon.

22 לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב

Er gibt den Glauben auf, dem Dunkel zu entrinnen; er ist bestimmt für blutigen Tod

23 נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך

und wird ein Fraß der Geier. Er weiß, ihm ist ein finsterer Tag von ihm bestimmt.

24 יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור

Ihn schreckt die Not; ihn überfällt die Drangsalszeit gleich einem kampfbereiten Hahn.

25 כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר

Weil gegen Gott die Hand er ausgestreckt und dem Allmächtigen er Trotz geboten,

26 ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו

so stürmt er gegen ihn, mit seines rauhen Schildes Wölbung.

27 כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל

Er deckt mit dem Visier sein Angesicht, legt einen Panzerschurz um seine Lenden.

28 וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים

Nur in verfemten Städten noch kann jener siedeln, in unbewohnbaren Gebäuden, die schon dem Abbruch sind verfallen.

29 לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם

Er wird nicht wieder reich, noch hat Bestand je seine Habe; er schlägt im Boden nimmer Wurzel.

30 לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו

Der Finsternis entgeht er nicht, es dörrt die Hitze seine Zweige, und seine Blüten fallen durch den Sturmwind ab.

31 אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו

Zu denen, die auf Nichtiges vertrauen, irrt er hin; sein Entgelt ist das Nichts.

32 בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה

Noch vor der Zeit verwelken sie, und seine Zweige grünen nimmer.

33 יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו

Er wirft gleich einem Weinstock seine Früchte ab, wirft wie der Ölbaum seine Blüte hin.

34 כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד

Des Frevlers Rotte ist ja unfruchtbar, und Feuer frißt des Unrechts Zelte.

35 הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה

Sie brüten Unheil, hecken Ungemach, und ihres Leibes Frucht ist Trug."